קרב הענקים החדש של עולם האינטרנט בין פייסבוק לגוגל הולך ומתחמם וסביבו גל נוסף של פרשנויות ותחזיות לגבי השאלה המתבקשת מי ינצח ולמה.
תרשו לי לתרום את שתי האגורות שלי לדיון ולספק זווית אחרת חדשה ולא פחות מעניינת, שלא זכתה לכיסוי עד עכשיו, אפשר לקרוא לה “חפשו את האישה”. אי שם גבוה בצמרת של גוגל ושל פייסבוק נמצאת אישה חזקה המניעה את העלילה לא פחות ואולי יותר מכל גבר אחר.
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה ומאחורי כל אימפריית אינטרנט בהתהוות עומדת אישה בתפקיד מפתח, בגוגל זו מאריסה מאייר מלכת הקרח הבלונדינית המשמשת כסגנית נשיא לפיתוח, בפייסבוק זו לא אחרת מרנדי צוקרברג: מלכת המסיבות, אחות של ודירקטורית בכירה לשיווק. ההשוואה בין הנשים – האופי שלהן, הכח שלהן, מעמדן והשפעתן בחברה יכול ללמד משהו על חיבת הקהל, על העתיד של קרב הענקים ועל השינוי בעולם התקשורת והמדיה.
נתחיל בדומה, מדובר בשתי נשים מבריקות, האחת בוגרת הארווארד (צוקרברג) והשנייה בוגרת סטנפורד (מאייר) שם פגשה שני חבר’ה צעירים ומאותגרים מינית, סרגיי ולארי, שגילו לראשונה בחייהם שיש נשים יפות שיודעות לקרוא ולכתוב אלגוריתמים מסובכים והתרגשו מאוד. שתי הנשים עשירות ולשתיהן טעם, איך נגיד את זה, מאתגר ואקלקטי באופנה. עד כאן הדומה, אבל השונה, כפי שיודע כל חוקר נשים מתחיל, הוא המפתח האמיתי להבנת העניין.
יש הרבה הבדלים בין השתיים וכבר נגיע אליהם אבל יסלחו לי כולם ותרשו לי להתחיל בהבדל בולט אחד, מאריסה היא בלונדינית ורנדי היא סוג של ברונטית. אני יודע שזה שטחי, אני יודע שלגברים במיוחד קרחים אף אחד לא היה עושה את זה ואני יודע שגדודים של נשים, קפסולות צבע לשיער של וולה בידיהן, כבר בדרך לחלון שמתחת למשרד שלי, אבל בכל זאת תרשו לי לעמוד בגבורה מאחורי העניין.
מאריסה מאייר
מאריסה מאייר היא תמצית הגאונות, אישה צעירה בעלת תואר דוקטור של כבוד, חוקרת מצטיינת בתחום הבינה המלאכותית. היא קרה, כמעט מנוכרת, מפזרת חיוכים שאין בהם רמז לשום דבר מלבד העובדה שעכשיו היא מחייכת. שום דבר לא זז בלעדיה בגוגל, אין לה שום דעה פוליטית ושום חיבה מיוחדת לתקשורת, היא עובדת בלי הפסקה, היא בשליטה מוחלטת, אוכלת אוכל אורגני ובסוף היום היא מחליפה נעלי עקב אופנתיות בנייקי ויורדת למכון הכושר בגוגל פלקס, שותה עוד קצת מים, אוספת את הלפטופ ונוסעת הביתה לישון.
רנדי צוקרברג
רנדי מהצד השני היא נערת מסיבות, נסיכה אמריקאית יהודיה ממוצעת, חינוך טוב, תואר נחשב והרבה בלאגן בראש. היא מגיעה מתחום התקשורת, חובבת טלוויזיה ומתה על מגישי חדשות, המשרה הקודמת שלה הייתה בפורבס והיא מייצגת את פייסבוק בהופעות טלוויזיוניות. היא מאוד פוליטית ויש אומרים רפובליקנית, היא לא ריכוזית וספק אם יש מאחוריה צוות גדול בתוך פייסבוק.
לא תתפסו אותה עם ברוקולי אבל בהחלט תוכלו למצוא אותה טורפת קאפקייקס באיזה תוכנית בוקר. אם תחפשו טוב ביוטיוב תמצאו סרטוני וידאו קצרים שלה כשהיא וחברות מתגלגלות מצחוק ביציאה מאיזה בר. היא בעלת נטייה לפליטות פה גם בתקשורת וגם בטוויטר ובפייסבוק שלה ולא מזמן געשה הבלוג ספירה כשרנדי יצאה ממסיבה מחורבנת והודיעה שהבר הזה כל כך דפוק, שמעניין מה יקרה אם עוד כמה דקות מישהו יפיל בטעות את עמוד הפייסבוק של הבר ושל הסלקטור ג’יימס.
בקיצור עולם אחר. ועכשיו נחזור לרגע לקרב גוגל פייסבוק. גוגל מפסידה היום בדיוק במקום שבו בלונדיניות קרות מסוגה של מאייר מפסידות את מקומן לברונטיות חברותיות וקופצניות מסוגה של רנדי צוקרברג. התרבות הארגונית של גוגל הפכה קשוחה ומוסדרת מאוד, יש בה בירוקרטיה, יותר מדי סדר והרבה ריכוזיות. בעידן הנוכחי של הרשת ובכלל בעידן החשיפה המקסימאלית והמאוד אישית שמתהווה מפייסבוק וטוויטר הפלירט עם הקהל והתקשורות הוא הכרחי לחלוטין. קופצניות מהירות ושני שוטים של טקילה, שלא לומר חספוס או גסות מסוימת הם האנרגיה שמניעה את הדברים קדימה. בפייסבוק זה רק התחיל, בגוגל זה מתחיל להיגמר.
