בלוג חדש נפתח ב”תפוז” עבור חבר הכנסת בנימין נתניהו, שכבר מחזיק בבלוג פעיל ופופלארי משלו ברשת. העובדה שקיים סיכוי כי הבחירות בישראל יוקדמו, והעובדה שבמערכת הבחירות האמריקאית הנוכחית נעשה שימוש נרחב בכלי Web2.0, ובין היתר גם בבלוגים (הבלוג של ברק אובאמה, הבלוג של הילארי קלינטון, הבלוג של רודי ג’יליאני, הבלוג של ג’ון מקיין), הביאו אותי למסקנה שבקרוב נראה כאן עוד לא מעט בלוגים של פוליטיקאים, בנוסף לאלה שכבר קיימים (הבלוג של שלי יחימוביץ’, הבלוג של דב חנין).

הבלוג של נתניהו (ובאותה המידה גם של יחימוביץ’ ושל חנין) אינו עושה חסד לא עם המדיום ולא עם הפוליטיקאי שעומד מאחורי הבלוג. כרגע מדובר בפלטפורמה להפצת הודעות שגרתיות לעיתונות. זה לא רע, אבל לא בשביל זה חשוב לפתוח בלוג. בלוג הוא בראש ובראשונה פלטפורמה ליצירת קהילה שמבוססת על שיחות בגובה העיניים, החלפת מידע והבאת האיש שמאחורי המילים הגבוהות אל הציבור אליו הוא פונה.

חשוב להדגיש כי כרגע הבלוגים של הפוליטיקאים האמריקניים נמצאים במעגל חיים של בחירות. כל עוד אין בחירות, בהחלט אפשר ורצוי לתת לבלוג הפוליטי נדבך אישי.

למען הפוליטיקאים שמתכוונים לפתוח לעצמם בלוג, ורוצים לקחת את הפלטפורמה ואת עצמם צעד אחד קדימה, הכנתי רשימה של מספר טיפים:

1. דבר אל הקוראים והשתמש בגוף ראשון. אל תדבר על עצמך בגוף שלישי.
2. שתף את הקוראים בתהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים: מדוע הצבעת עבור הצעת החוק כפי שהצבעת? מדוע יזמת את החקיקה ההיא? מה באמת חשוב לך? כל קורא הוא מצביע פוטנציאלי או פעיל נלהב בקמפיין הבא.
3. ספר לקוראים כיצד אתה תופס את הפוליטיקה בישראל. מה ברצונך לשנות?
4. שים לב למה שקורה בשטח. משרד הדתות הוקם מחדש? ספר לקוראים מה אתה חושב על זה.
5. אל תתנגד לדיאלוג. אל תסגור את אפשרות התגובות בבלוג. קרא את התגובות ונסה ללמוד מהן.
6. יש מקום לתגובות שליליות. אין סיבה למחוק אותן. השאר את התגובות השליליות כל עוד הן לא עוברות על החוק. אף אחד לא באמת מאמין שכולם מסכימים איתך.
7. אל תתבייש לתת קישורים למקורות מידע אחרים. אתה אולי מקדם את החקיקה בנושא X, אבל סביר להניח שקיים מידע נוסף עליו. מתן קישורים ישלב את הבלוג שלך באינטרנט באופן טבעי.
8. תתכונן למה שאי אפשר להתכונן אליו. האינטרנט ממציא את עצמו בכל יום מחדש, לך תדע מי יגיב אצלך מחר בבלוג ואיזה רעיון נהדר הוא ייתן לך.