*/

קבלו את האתר החדש שלנו!

תודה לכל מי שהשתתף אתמול בהרצאות של שגיא ושל ישראל ב-Com.Vention, המצגות זמינות לצפייה בסליידשאר שלנו.


ועכשיו אחרי שכולם התאוששו מהכנס, זה הזמן לחשוף אותו, ירוק מתמיד וישר מהניילונים: האתר החדש שלנו!


על הפיתוח הופקד דני (“הקוסם”) דולברג, ובנוסף על עיצוב חדש התחדשנו גם בהרבה תוכן וכמה אזורים חדשים באתר.


הדלת פתוחה ואתם מוזמנים לשוטט באתר ולהכיר את הלקוחות והפרויקטים שלנו, לקרוא Case Studies נבחרים, ללמוד יותר על מה אנחנו עושים, וגם להכיר את הצוות שמאחורי המסכים.

מה דעתכם? :)

מדד המותגים האמיתי גרסת האינטרנט

לפני משהו כמו שנתיים וחצי ישבתי בבית קפה ופגשתי במקרה כפי שקורה לפעמים בבתי קפה, שני פרסומאים בכירים. הם שמחו לראות אותי ואני אותם ושאלו מה אני עושה מאז שעזבתי את העיתון. עניתי שאני מקים חברה שתעסוק ב conversation marketing . שניהם כמעט ביחד חזרו על המילים conversation marketing גלגלו אותם על הלשון ופרצו בצחוק שכמעט הפך לי את האספרסו.

אתמול שנתיים וחצי אחרי אותו אספרסו נחת אצלי ליד הדלת גיליון המותגים השנתי של גלובס, על כפולת העמודים הפותחת של הגיליון בן ה 450 עמודים התנוססה כותרת ענקית שאי אפשר היה לטעות בא, עשו קונוורסיישן! היה כתוב שם, ללמדכם שפרסומאים מתקשים לזהות מגמות אפילו אם הם יושבים עליהם, אתם יודעים מה, במיוחד אם הם יושבים עליהם.

טרנדים הם עניין חמקמק קשה מאוד לזהות אותם קל מאוד לרכב עליהם, האינטרנט הופך את כל העניין למסובך ומהיר עוד יותר והרשת משנה את חוקי המשחק אפילו בענפים שהתרגלו לחיות בשקט ובשלווה גמורה לאורך שנים על כפולת אמצע בידיעות אחרונות.

מגמת השיחה ברשת והאינטראקציה החדשה בין גולשים במדיה חברתית מגלמת בחובה הזדמנויות רבות בשורה של נושאים החל משיווק, דרך שירות לקוחות, מכירות, מודיעין תחרותי ועד פיתוח עסקי. הסתכלות על הזירה החדשה שיש בא עומק ומרחב תמרון רב מאוד לפעילות כפעילות שיווקית בלבד צמודת קמפיין בודד או מסר עשויה להתגלות עם הזמן כטעות. הנה כמה נקודות למחשבה והמלצות לפעילות.

  1. להפסיק לחשוב בגלים: ארגוני שיווק רגילים לחשוב בגלים, גל מייצג מאמץ שיווקי סביב מוצר שירות או נושא. בתחילת השנה נקבע גאנט וסביבו מתחוללת הפעילות. עבודה במדיה חברתית ובניית קהילה סביב המותג אינה מתאימה לפעילות בגלים אלה דורשת חשיבה שונה ומתמשכת. במקום פעילות בגלים כדאי לעבור לעבוד מול יעדים או מטרות. הפחתת לחץ על מוקדי שירות לקוחות יכול להיות יעד כזה, הפחתת עלויות גיוס עובדים, יצירת דאטה בייס רלוונטי לארגון, הסברת נושאים חדשים וגם הגדלת מכירות.
  2. לגרום להם לדבר עליכם: בבאז הנוכחי סביב נושא השיחה נדמה כאילו גולשים מדברים על מותגים וכל שנותר למותג הוא להצטרף לשיחה. בפועל נכון יותר לומר שגולשים אינם מדברים על מותגים הם מדברים על נושאים ואם הם כבר מדברים על מותגים הם יותר מתלוננים ממדברים. מעטים המותגים שיש סביבם דיבור עקבי ברשת. בישראל מדובר בקוקה קולה, אורנג’ סלקום ופרטנר, במבמה ומותגים בודדים נוספים. כל יתר המותגים צריכים להתחיל ולהתאמץ בכדי ליצור סביבם דיבור ולא להגיע מתוך התפיסה כאילו הגולשים מדברים עליהם או ממתינים להזמנות לדבר איתם.
  3. לא וירטואלי מציאותי: המפגש עם גולשים ברשת מתואר תמיד כמפגש וירטואלי שלכאורה מיצג מערכת יחסים שטוחה יותר. בפועל המצב הוא הפוך, מאחר והשיחה ברשת דורשת מעורבות גדולה יותר של המותג או יותר נכון של נציגי המותג ברשת המפגש הווירטואלי הוא אחד המפגשים הקרובים ביותר שידעו מותגים עד היום עם צרכנים והם הדבר הקרוב ביותר למערכת יחסים שחברה יכולה לייחל לעצמה. במערכת יחסים כמו במערכת יחסים נדרשים כנות, הבנה של הצד השני, מידע אמין וייחודי ועוד הרבה מאוד דברים שיש לחשוב ולאמץ אותם בתוך הארגון ורק אז החוצה ממנו.
  4. להפוך סיסמאות למציאות: כמו שיודע כל פוליטיקאי סיסמאות קשה להפוך למציאות. הרשת החדשה היא הזדמנות להפוך סיסמאות על מערכת יחסים ארוכת תווך עם הלקוח למציאות חדשה בו הלקוח קרוב ונגיש יותר מאי פעם לארגון שמספק לו את השירות או המוצר.

שירות לקוחות הוא השיווק החדש

על-אף שלכאורה המשפט שבכותרת טריוויאלי לחלוטין, מסוג המשפטים שכל מנהל בכל דרג דיקלם לכם בדרכו לעמידה ביעד המכירות הרבעוני, הרשו לי להתחיל להסביר אותו מחדש – הפעם בראי המדיה החברתית שתופסת תאוצה. במדיה החברתית, שכוללת את המקומות שבהם אנשים יכולים לדבר עם אנשים אחרים (טוקבקים, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות) נקודת המוצא היא אני, כלומר הכרטיס האישי, הבלוג, החברים בפייסבוק או העוקבים אחריי בטוויטר. הגידול של המדיה החברתית הוא הגבוה והמהיר בתולדות אמצעי המדיה.

בשונה מהטלוויזיה, שהובילה את הצמיחה העסקית של ארגונים, במדיה החברתית – שתישא על גבה את צמיחת הארגונים בעשור הקרוב – אין מדורת שבט, אין מסה ואין נקודת פריים שבה צריך לדבר עם כולם. יש שלל שיחות ואינסוף אינטראקציות בין מיליוני אנשים.

מאחר שכמות השיחות האפשריות במדיה החדשה עצומה, ומרבית השיחות גלויות לכל גולש, הצרכן מתחיל לנוע ממצב שבו הוא מושפע ממסרים המועברים במהירות ובדיוק רב ממסך הטלוויזיה, לשיחות בין חברים שעליהם הוא סומך.

באחרונה התחוללה מיני סערה בישראל: נער שהתלונן בפורום בתפוז על מסעדה חיפאית זכה ליחס מזלזל מצד בעלי המסעדה. המקרה הוליד גל של מאות תגובות, כמה כתבות שליליות נגד המסעדה וכמעט חרם צרכנים. כצפוי, המקרה הדליק את הדיון הלא-נכון: האם תגובת המסעדה היתה נכונה, האם הבלוגים והפורומים מאיימים על הסדר החברתי והאם אכן כל ממזר מלך.

הדיון הנכון, אילו היה מתקיים, היה צריך לענות על השאלות הבאות: מה מחירו של שירות לא טוב בעידן שבו השיחה ברשת צומחת במהירות, מה אפשר ללמוד מהשיחה ברשת, מה יכול לייצר מותג חזק כאשר כל לקוח הוא עיתונאי פוטנציאלי, ומה לעזאזל עוזרות שנים של בניית מותג עם לוגו, מסרים וצבעים תואמים – אם לקוח זועם אחד יכול להניע חרם צרכנים מהיר וכואב.

השאלות הללו נשאלו ונשאלות כיום בכמה מהארגונים הגדולים בעולם. כמה מהם, כמו קומקסט, דל, הרשיס, ג’ונסון אנד ג’ונסון, פורד ואחרים, החלו לנוע על ציר חדש שבו הלקוח הוא המרכז. בעבודה יום-יומית כמעט סיזיפית – שיחה מתמשכת עם לקוחות, בנייה וניהול נוכחות בכל זירה אפשרית ברשת, ויצירת שינוי ארגוני הכולל מינוי עובדים חדשים והגדרת תפקידים חדשה – מחוללים כיום מנהלי השיווק הגדולים מהפכה אמיתית. מהפכה שנועדה לענות על השינוי בהרגלי הצריכה ובאופן שבו אנשים מקבלים החלטות.

במהפכה הזו, שנמצאת בראשיתה ותורגש במלוא עוצמתה רק בעוד 3-5 שנים, נותרים בינתיים מאחור משרדי הפרסום והיח”צ המקובעים במודל הישן, שהוא גם מודל ההכנסות שלהם. בדו”ח מפורט, שפירסמו לפני כחודש שניים מהאנליסטים הבכירים בפורסטר, הוגדרה היטב הבעיה בפסקה אחת: “סוכנויות השיווק של היום נכשלו בסיוע לחברות ומותגים ביצירת מעורבות וקשר עם לקוחות. בשנים הקרובות יידרשו ארגונים לעבור משידור מסר ליצירת אינטראקציה, ומיצירת קמפיינים וקידומם – לאירוח ולהשתלבות בשיחה”.