בשבועות האחרונים לאחר שאתר המיקרובלוגינג טוויטר, הגיע לכותרות העיתונים הכלכליים שאלו אותי אודות האתר כמה וכמה מנהלים ואנשי עסקים. השאלות חזרו על עצמן. מה זה טוויטר, האם אנשים באמת משועממים כל כך, וכמה ישראלים יש שם בכלל. לרוב התווספה לשאלה נימה של זלזול.
ביום חמישי הייתה לי פגישה מהסוג הזה, השאלות היו אגרסיביות ומזלזלות קצת יותר מהרגיל והרגשתי שהאיש שיושב מולי מייחל שאאשר בפניו שטוויטר זו פשוט שטות שעומדת לחלוף מהעולם.
כשחשבתי על הפגישה הזו בהקשר של עסקיו של אותו מנהל הגעתי למסקנה אחת, האיש רצה או לפחות היה צריך לשאול שאלות אחרות לגמרי ואילו היה שואל אותם ייתכן והיה זוכה לתשובות להן הוא צריך לייחל באמת.
שתי השאלות שלדעתי היו צריכות להישאל רלוונטיות בהקשר של האינטרנט לכל מנהל בכיר ולכל איש עסקים.
1.כיצד מסכנת התפתחות האינטרנט את העסקים שלי.
2.היכן מצויות הזדמנויות לעסקים שלי בהתפתחות האינטרנט.
שאר השאלות כמו אלו בנוגע לטוויטר רלוונטיות לעולם מדעי ההתנהגות יותר מאשר לעולם ניהול העסקים והם מסיטות את הדיון מהנקודה החשובה והמהותית ביותר לעסקים, הישרדות המורכבת מצמיחה ורווחיות.
התפתחות המדיה החברתית היא שלב אבולוציוני נוסף בהתפתחות רשת האינטרנט. כמו כל שלב אחר ברשת גם השלב הנוכחי הוא איום והזדמנות כמעט לכל עסק ובודאי לעסקים גדולים שבאים במגע עם אלפי או מאות אלפי לקוחות ונמצאים בתחרות יומיומית.




שגיא, איך אתה מגיב במצב כזה. מחד, אלו אמירות דורשות פחחחח קלאסיות. מאידך, הם לקוחות ואתה אדם תרבותי… איך אתה מסביר למקבל החלטות שהוא אפילו לא יודע שיש דברים שהוא לא יודע?
מצטרף לשאלה של גדי… הבעיה הכי גדולה גדי זה כשהלקוח חושב שהוא יודע
ונסחף עם העדר
קודם כל, לקוחות אמנם רוצים את הכבוד המגיע להם ככאלה שיודעים מה הכי טוב לעסק שלהם. אבל כמו כל בני האדם הם תמיד ישמחו שמישהו ייקח את המושכות ויוביל אותם. זה אמנם קונפליקט שמייצר דיסונאנס, אבל הוא פתיר. אז אפרופו מדעי ההתנהגות, פשוט צריך לעשות את זה בצורה נכונה (או יותר עדיף, לתת לאישה לדבר איתו. היא רגילה לעשות את התרגיל הזה בבית).
נכון. נראה לי שהשאלה הראשונה שציינת היא זו שבבסיס מה שהוא כן שאל. הפחד ממנה הוא שמוביל את גישת הזלזול. כשאדם מוכן לראות אותה, הוא מגיע במהרה גם לשאלה השניה. זה הכי טבעי בעולם.
רוב האנשים הם בראש ובראשונה שונאי הפסד, ורק אח"כ תאבי רווח.
יש עדיין אנשים שהרשת מפחידה אותם, והם לא מעטים.
אני לא חושב שיש משהו מעליב בלכוון את השאלות שהלקוח צריך לשאול.
בדרך פלא סט גודין כתב על זה פוסט ממש אתמול
הלינק כאן.
http://tinyurl.com/cvza75
מעבר לזה אינטרנט הוא סוגיה אסטרטגית לארגונים, המקום הראשון להתחיל
בו כמו שכותבת מיכל זה בנקודה של איך לא להפסיד.
לא להפסיד למתחרים, לא להפסיד לקוחות, לא להפסיד הזדמנויות.
[...] זה כמובן גרם לכל עסק לרצות להופיע שם ובצדק (ואם לא, כדאי שישאל את עצמו 2 שאלות). אך אם יש שטח נדל"ן חינמי בו אפשר להשתמש לפרסום אפקטיבי [...]