הזכרנו לאחרונה לא מעט את הטכנולוגיות החברתיות של IBM, והפעם הייתי רוצה להמליץ על מאמר מרתק העוסק בהטמעת כלי Social Bookmarking ב-IBM הנקרא Dogear.
כלי Social Bookmarking כמו del.icio.us ו-Magnolia מאפשרים לשמור סימניות אינטרנט באופן הזמין לאחרים ובכך לחלוק מידע רב בצורה קלה. בנוסף, ניתן גם לתייג את הסימניות במילות מפתח וכך להקל על אחרים למצוא אותן. מדובר על אחד מהכלים המזוהים ביותר עם עידן הווב 2.0 וזה רק הגיוני שארגונים ימצאו פתרון שכזה יעיל במיוחד לשמירת והעברת ידע בארגון. היתרונות של Social Bookmarking בארגון הם רבים:
- הסימניות זמינות לכולם, כל הזמן – אין צורך לחפש את "הלינק ההוא" שעבר פעם במייל.
- מנגנון התיוג מאפשר למצוא בקלות סימניות, וגם סימניות הקשורות לנושא ויתכן שיהיו רלוונטיות לעובד.
- הסימניות שמורות על שרת אינטרנט, ולא על מחשב מסויים, דבר המאפשר לגשת אליהן מכל מחשב בארגון.
Dogear פותח ב-IBM לשימושם הפנימי של העובדים. המאמר מתאר את השיקולים, הניסויים וההחלטות השונות של מפתחיו. המאמר עצמו מעט ישן, אבל מספק נקודות למחשבה שיש לקחת בחשבון לפני נסיון להטמיע כלי כזה בארגון. הנקודה החשובה ביותר בעיניי היא זו המסבירה את חשיבות ההשתתפות והכמות בכלי כזה:
The success of social software applications, in general, requires participation to reach critical mass to provide value to users and to ensure a sustainable level of contribution and vibrant interaction.
ואכן, כדי להפיק רווח אמיתי בארגון מכלי שיתוף סימניות חייבת להיות השתתפות משמעותית של העובדים בארגון.




I just stopped by your blog and thought I would say hello. I like your site design. Looking forward to reading more down the road.
Robert Michel
בהחלט כלי חשוב , כמעט אין צורך להסביר אבל. בכל זאת יש לי שתי שאלות:
כמה מסובכת ההטמעה הזו על שרתי החברה והאם היא עלולה ליצור התנגדות של אנשי המחשוב של החברה?
בסופו של דבר כמו שכתבת , זה תלוי בגורם האנושי. איך גורמים לעובדים לקחת בזה חלק . האם יש צורך בתמריץ או שהערך המוסף המיידי עושה את שלו ?
יניר, להסביר את החשיבות ואת הרציונל שעומד מאחורי social bookmarking הרבה יותר מורכב מלהטמיע כלי כזה מבחינה טכנולוגית.
כלי web2.0 מעוררים התנגדות (או לכל הפחות חשש) בארגונים, ועובדים מורגלים בד"כ לעבודה יותר יחידנית ומובנית. מהבחינה הזו הטמעה של כלים כאלה היא מסובכת.
אתה מוזמן לשמוע יותר בסדנה שלנו בנושא Enterprise2.0 ביום שני הבא (14.4) בכנס האינטרנט של The Marker.
יניר – אם לצטט את קרמר, השאלות שלך scratch me right where i itch!
גם בפוסט מתתיחסים כאן למסה קריטית, וזו נקודה מכרעת. מנסיוני בחברה בינונית (פחות מאה עובדים) הטמעת ווב 2.0 דורשת לא מעט אנרגיות בגיוס העובדים לעניין. אנשים מאוד נרתעים מלהתבטא במדיום. רובם לפחות. ניסיתי למצוא נתונים ולא מצאתי, אבל בהערכה גסה אפשר לבנות על 0.5%-3% early adaptors (אולי יותר בחברות אינטרנט..). אתה חייב ליצור באז בחברה. קימפיין השקה פנימי (החל מהרצאות והסברת מה זה בכלל ווב 2 וכו), המשך בפרומואים וכלה בפרסים למשתתפים – כל האמצעים רלוונטיים. גם אחרי שיצרת באז ראשוני – זה לא מספיק. הטמעה היא תהליך מתמשך של שמירת הכלים בתודעה עד שהם הופכים לכלי עבודה יומיומיים.
בקיצור – נדיר שהערך המוסף המיידי עושה את שלו.