ארכיון פוסטים מהקטגוריה "מדריכים"

ה-Like משתלט על העולם – על השינויים החשובים בפייסבוק

פייסבוק שחררו השבוע לאוויר העולם אוסף של כלים המיועדים לחברות, ארגונים ומותגים, על מנת לסייע להם לשלב את גולשי הרשת החברתית בשיחה ברחבי האינטרנט. בנוסף, עדכנו השבוע בפייסבוק את כלי הסטטיסטיקות המובנה לעמודים (Pages), ומכיוון שעמוד רשמי לארגון או לחברה הפך להיות חלק בולט בפעילות המדיה החברתית, אנו מסקרים עבורכם את השינויים השונים מהשבוע האחרון.


Like, Like, Like

השינוי הראשון היה שינוי סמנטי – כעת כאשר גולש מעוניין לעקוב אחר תכני העמוד, הוא כבר לא לוחץ על Become a Fan אלא על "Like". לטענת פייסבוק מדובר על שינוי שאמור לעודד גולשים רבים יותר לעקוב אחר עמודים, שכן זו הפכה להיות שפה מקובלת ומוכרת בעולם פייסבוק. ה-Like הוא פעולה קצרה המביעה עניין ולכן החליטו בפייסבוק לעדכן את הז'רגון.

והשינוי הראשון מוביל אותנו לשינוי הגדול והמשמעותי הרבה יותר, שמהווה את השלב הבא במפת הדרכים של פייסבוק, שמטרתה היא לשלב את גולשי הרשת החברתית בשיחה הכוללת באינטרנט – בכל מקום באינטרנט!


ארגז הכלים החדש של פייסבוק

את הכלים החדשים ניתן לשלב באתר החברה, בבלוג הרשמי או בכל מקום אחר שתרצו. הם יאפשרו לגולשי פייסבוק לייצר שיחה ואזכורים על תכנים שלאו דווקא פורסמו ברשת החברתית. החלטנו להציג כמה מהכלים המעניינים יותר.

1. Like – מאפשר להפיץ את בשורת ה-Like בכל רחבי הרשת. מנהלי אתרים יכולים לשלב את לחצן הלייק בכל עמוד באתר אותו הם מנהלים.

לחיצה על לחצן ה-Like (למשל, באתר Nana10) מפרסמת בחשבון הפייסבוק האישי שלי הודעה על כך, וכל החברים שלי נחשפים לעדכון זה – זוהי דרך חדשה ומצוינת להניע טראפיק מפייסבוק אל תוך אתר החברה או הבלוג. כך זה נראה לדוגמה באתר נענע10:

 

 

2. את ה-Activity Feed מציבים באתר החברה לשימושם של הגולשים. ה-Activity Feed יציג לגולש את הפעילויות האחרונות שעשו חבריו באתר: לדוגמה, ניתן לראות שישראל עשה Like על עמוד תוכן מסוים, ואתי כתבה תגובה (Comment) על הודעה אחרת. האפשרות לראות את פעולותיהם של חברים יכולה לסייע לגולשים למצוא את התכנים שיעניינו גם אותם. כך נראה למשל ה-Activity Feed עם פעולות שחברים ביצעו באתר CNN:

 

3. כלי ה-Recommendations מאפשר לכל גולש לזהות בקלות את התכנים הפופולאריים ביותר ברחבי האתר (על פי כמות הלייקים לתכנים השונים). כך נראית תיבת ה-Recommendation באתר NHL האמריקאי:

 

ומה אנחנו ממליצים?

השילוב של כלי ה-Like והכלים הנוספים באתר או בבלוג שלכם יכול לחשוף את התכנים והמוצרים לקהלים וגולשים חדשים בזכות האופי הויראלי של פייסבוק.ההטמעה של הכלי פשוטה (באמצעות קטע קוד קצר) לעמודים שתרצו לקדם ולהפיץ. כדאי להסתייע במנהל אתר או בלוג החברה לצורך שילוב פשוט וקל שלהם. לקוחות בלינק שמעוניינים להטמיע את  הכלים החדשים מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, נשמח לסייע וללוות את התהליך.



נתונים סטטיסטיים חדשים וחשובים (Insights)

עד היום Google Analytics סיפקו למנהלי אתרים את כל המידע והנתונים שהיו צריכים עבור מעקב אחר נתוני אתר החברה, אך עם המעבר לפעילות שוטפת בפייסבוק גדל גם הצורך לכלי סטטיסטיקות אמין בזירה זו.

בימים האחרונים שדרגו בפייסבוק את כלי ה-Insights, כלי הסטטיסטיקות שנועד למנהלי עמודים.

בגרסתו הקודמת סיפק כלי ה-Insights המובנה של פייסבוק נתונים די מוגבלים, שאפשרו להבין באופן סביר על המאפיינים הדמוגרפיים של העוקבים כמות הטראפיק ומעט על מידת ה-Engagment (האינטראקציה) של הגולשים עם העמוד ועם התכנים שבו.

השינויים החדשים מאפשרים לקבל מבט על מושכל יותר על התנהגות הגולשים בעמוד, דבר שניתן היה עד היום לבצע על ידי ניתוח ידני.


1. Fan Sources – מהיכן הפכו גולשים ל-Fans של העמוד? היכן לחצו על לחצן ה-Like? בין אם על ידי כניסה ישירה לעמוד עצמו, מה-News Stream בעמוד הבית שלהם או כתוצאה מחיפוש שביצעו, נתונים אלו יכולים לסייע בקבלת החלטות בנוגע לקידום העמוד.

 

2. Tab Views – מספק מידע על הלשוניות הנצפות ביותר בעמוד. למרבית העמודים כיום ישנן מספר לשוניות, כגון לשונית עם מבצע או פרטים נוספים. נתונים אלו מאפשרים לגלות אלו לשוניות בעמוד מושכות את תשומת לב הגולשים.

 

3. ה-Daily Story Feedback מאפשר לקבל סקירה על אופי האינטראקציה של הגולשים עם תכני העמוד (כגון תגובות לייקים ועוד), ויכול לסייע להחליט בבחירת התכנים המוצלחים ביותר, המעודדים אינטראקציה רבה יותר.

מדד המותגים האמיתי גרסת האינטרנט

לפני משהו כמו שנתיים וחצי ישבתי בבית קפה ופגשתי במקרה כפי שקורה לפעמים בבתי קפה, שני פרסומאים בכירים. הם שמחו לראות אותי ואני אותם ושאלו מה אני עושה מאז שעזבתי את העיתון. עניתי שאני מקים חברה שתעסוק ב conversation marketing . שניהם כמעט ביחד חזרו על המילים conversation marketing גלגלו אותם על הלשון ופרצו בצחוק שכמעט הפך לי את האספרסו.

אתמול שנתיים וחצי אחרי אותו אספרסו נחת אצלי ליד הדלת גיליון המותגים השנתי של גלובס, על כפולת העמודים הפותחת של הגיליון בן ה 450 עמודים התנוססה כותרת ענקית שאי אפשר היה לטעות בא, עשו קונוורסיישן! היה כתוב שם, ללמדכם שפרסומאים מתקשים לזהות מגמות אפילו אם הם יושבים עליהם, אתם יודעים מה, במיוחד אם הם יושבים עליהם.

טרנדים הם עניין חמקמק קשה מאוד לזהות אותם קל מאוד לרכב עליהם, האינטרנט הופך את כל העניין למסובך ומהיר עוד יותר והרשת משנה את חוקי המשחק אפילו בענפים שהתרגלו לחיות בשקט ובשלווה גמורה לאורך שנים על כפולת אמצע בידיעות אחרונות.

מגמת השיחה ברשת והאינטראקציה החדשה בין גולשים במדיה חברתית מגלמת בחובה הזדמנויות רבות בשורה של נושאים החל משיווק, דרך שירות לקוחות, מכירות, מודיעין תחרותי ועד פיתוח עסקי. הסתכלות על הזירה החדשה שיש בא עומק ומרחב תמרון רב מאוד לפעילות כפעילות שיווקית בלבד צמודת קמפיין בודד או מסר עשויה להתגלות עם הזמן כטעות. הנה כמה נקודות למחשבה והמלצות לפעילות.

  1. להפסיק לחשוב בגלים: ארגוני שיווק רגילים לחשוב בגלים, גל מייצג מאמץ שיווקי סביב מוצר שירות או נושא. בתחילת השנה נקבע גאנט וסביבו מתחוללת הפעילות. עבודה במדיה חברתית ובניית קהילה סביב המותג אינה מתאימה לפעילות בגלים אלה דורשת חשיבה שונה ומתמשכת. במקום פעילות בגלים כדאי לעבור לעבוד מול יעדים או מטרות. הפחתת לחץ על מוקדי שירות לקוחות יכול להיות יעד כזה, הפחתת עלויות גיוס עובדים, יצירת דאטה בייס רלוונטי לארגון, הסברת נושאים חדשים וגם הגדלת מכירות.
  2. לגרום להם לדבר עליכם: בבאז הנוכחי סביב נושא השיחה נדמה כאילו גולשים מדברים על מותגים וכל שנותר למותג הוא להצטרף לשיחה. בפועל נכון יותר לומר שגולשים אינם מדברים על מותגים הם מדברים על נושאים ואם הם כבר מדברים על מותגים הם יותר מתלוננים ממדברים. מעטים המותגים שיש סביבם דיבור עקבי ברשת. בישראל מדובר בקוקה קולה, אורנג' סלקום ופרטנר, במבמה ומותגים בודדים נוספים. כל יתר המותגים צריכים להתחיל ולהתאמץ בכדי ליצור סביבם דיבור ולא להגיע מתוך התפיסה כאילו הגולשים מדברים עליהם או ממתינים להזמנות לדבר איתם.
  3. לא וירטואלי מציאותי: המפגש עם גולשים ברשת מתואר תמיד כמפגש וירטואלי שלכאורה מיצג מערכת יחסים שטוחה יותר. בפועל המצב הוא הפוך, מאחר והשיחה ברשת דורשת מעורבות גדולה יותר של המותג או יותר נכון של נציגי המותג ברשת המפגש הווירטואלי הוא אחד המפגשים הקרובים ביותר שידעו מותגים עד היום עם צרכנים והם הדבר הקרוב ביותר למערכת יחסים שחברה יכולה לייחל לעצמה. במערכת יחסים כמו במערכת יחסים נדרשים כנות, הבנה של הצד השני, מידע אמין וייחודי ועוד הרבה מאוד דברים שיש לחשוב ולאמץ אותם בתוך הארגון ורק אז החוצה ממנו.
  4. להפוך סיסמאות למציאות: כמו שיודע כל פוליטיקאי סיסמאות קשה להפוך למציאות. הרשת החדשה היא הזדמנות להפוך סיסמאות על מערכת יחסים ארוכת תווך עם הלקוח למציאות חדשה בו הלקוח קרוב ונגיש יותר מאי פעם לארגון שמספק לו את השירות או המוצר.

דור ה-Y מגיע לארגון (פוסט המשך)

בהמשך לפוסט המצוין הקודם של ערן ויתקון, על אימוץ של כלי מדיה חברתית בתוך הארגון (Enterprise2.0) ועל החשיבות שלה בהקשר של תרבות ארגונית, אנחנו שמחים להביא פוסט נוסף של ערן. הפעם מתמקד הפוסט בטכנולוגיות E2.0 ובשימושים האפשריים שלהן ככלים להגברת הפרודוקטיביות בתוך הארגון.

ערן ויתקון הוא מנהל התוכנית האסטרטגית של כאל, והפוסט פורסם במקור בבלוג הפנימי שהוא מתחזק בתוך החברה.

image למי שתוהה – הסיבה לריבוי הפוסטים שעוסקים בתחום ה-Enterprise2.0 לאחרונה, היא כנס ה-Masters of Knowledge של חברת Microsoft, שיתקיים ב-19 למאי (יום שלישי הבא) ושיוקדש הפעם לטכנולוגיות שיתוף ומדיה חברתית בתוך הארגון. אני ארצה בכנס על העקרונות  של התחום תחת הכותרת: “Architecture of Participation: Gain More by Doing Things Together”. כולכם מוזמנים.

———————

Enterprise 2.0 – חזון או מציאות?

המושג Enterprise 2.0 נטבע ע"י פרופסור אנדרו מקאפי מאוניברסיטת הרווארד ב-2006, המושג מגדיר את השימוש בטכנולוגיות Web 2.0 בתוך הארגון לצורך שיפור היעילות והתפוקה של העובדים. אולם בכדי להסביר טוב יותר איך זה עובד עלינו לסקור תחילה קצת על טכנולוגיות Web 2.0.

אז מה זה Web 2.0?

כל עולם ה Web 2.0 סובב סביב תכנים הנוצרים ע"י המשתמשים, בעוד שבעולם האינטרנט בדור הראשון, המשתמש גלש וקרא את התוכן שנוצר ע"י בעל האתר בדור השני התכנים נוצרים ע"י המשתמשים עצמם. הטכנולוגיות לצורך יצירת התכנים התפתחה ואינה מחייבת את המשתמש ברקע טכנולוגי, למעשה כל משתמש בעל גישה למחשב יכול לתרום תוכן לעולם הזה.

אז איך יוצרים תוכן? הטכנולוגיות הבסיסיות ביותר הם טכנולוגיות ה Wiki והבלוג, אני מקווה כי עד עתה לכל אחד מכם יצא לפחות פעם אחת לגלוש לאתרwikipedia בכדי ללמוד על מושג כזה או אחר. Wikipedia היא למעשה אינציקלופדיה מקוננת המבוססת על טכנולוגיות הWiki, רבות מההגדרות בפוסט זה לקוחות מתוך הWikipedia אולם הטכנולוגיה משמשת ליותר מאשר רק לבניית אנציקלופדיות כפי שנראה בהמשך.

ויקי (מבוטא כ-"ווי-קי" או Wiki באנגלית) היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". המאפיין הראשון והחשוב של אתרי ויקי הוא המהירות והקלות שבה כל משתמש יכול לערוך דפים בהם. ברוב האתרים לא נדרשת כל תוכנה נוספת מעבר לדפדפן אינטרנט. בדרך כלל בתוך הטקסט של דף הוויקי ישנם סימנים מיוחדים להוספת קישורים, כותרות, הדגשות וכדומה.

בלוג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. או בקיצור מה שאתם קוראים עכשיו זהו רשומת בלוג.

אז רק בוגרי מגמה ספרותית יכולים להשתתף בחגיגה? כמובן שלא! יצירת תוכן מבוצעת היום גם בדרכים אחרות, לדוגמא Social bookmarking, טכנולוגיות אלו ואתרים כגון http://del.icio.us/ מאפשרות למשתמש לסמן סימניות (Bookmarks) לתייג אותן (tags) ובעיקר לשתף אותם עם משתמשים אחרים. כך לדוגמא, אם שמרת סימנייה על אתר הביית של הלהקה האהובה עליך (http://www.faithless.co.uk/ ) או הזמר האהוב עליך (http://www.ivrilider.com/ ) תוכל למצוא בקלות אנשים נוספים השותפים ל"אהבות" שלך…

כמובן שיצירת התוכן אינה מוגבלת לתכנים טקסטואליים, אם אתם חובבים וידאו תוכלו להעלות את הסרטים שיצרתם לאתרים כגון YouTube או MetaCafe לשלוח קישורים לחברים שלכם ולקבל תגובות מסתם גולשים בעולם…

clip_image002מעבר לטכנולוגיות ליצירת תוכן, עולם ה Web 2.0 מאפשר למשתמש לקבל עדכונים על תכנים חדשים. טכנולוגיה מרכזית בתחום זה נקראת RSS , טכנולוגיה זו היא למעשה סוג של פרוטוקול המוכר ע"י אתרי האינטרנט מחד וכלי משתמש כגון אאוטלוק או הדפדפן שלכם מאידך. בעזרת שירות זה המשתמש יכול "להירשם" לעדכונים מאתר נתון ולקבל בחלון אחד את כל העדכונים מכלל אתרי הרשת בהם הוא מתעניין. העדכון בRSS כולל תקציר וקישור לתוכן כך שבקריאה מהירה של התקציר אני יכול להחליט האם מעניין אותי להיכנס לכתבה עצמה ולקרא את כולה. הצלמית המופיעה כאן מסמלת את הקישור לרישום לעדכוני RSS באתרים השונים.

clip_image004

אחד מהאתרים ה"חמים" עכשיו ברשת הוא אתר ה twitter שלמעשה זהו סוג של בלוג מקוצר שבו המשתמש נדרש לענות על שאלה אחת What are you doing? המשתמש מוגבל ב140 תווים למענה על השאלה. אפשר כמובן לעדכן את שורת ה twitter שלך באמצעות הודעות מייל מהטלפון הסלולרי שלנו או בעזרת תוכנות ותוספים לדפדפן האינטרנט. כמובן, כמו בכל השירותים החברתיים הנ"ל, המשתמש יכול לעקוב (Follow) אחר העדכונים של החברים שלו או ספקי מידע המעניינים אותו. חשוב לזכור כי כיום שירותים מסוג זה אינם מוגבלים רק לעדכונים מסוג של "אני הולך לישון", ישנם ארגונים שממנפים שירותים אלו כעוד ערוץ תקשורת ללקוחות שלהם. לדוגמא אתר כלכליסט מפרסם עדכונים בtwitter (http://twitter.com/calcalist) ואפילו יוצרים כמו עיברי לידר מעדכנים בשירות זה (http://twitter.com/arturmon ).

בתמונה שלפנינו, תוכנת twhirl שמאפשרת חיבור לאתר twitter לקבלה של העדכונים על החברים שלך, שליחה של עדכון הסטאטוס שלך ומענה לחברים על ההערות שלהם.

עוד על Web 2.0 תוכלו למצוא ב http://en.wikipedia.org/wiki/Web_2.0 או פשוט על ידי חיפוש בגוגל….

אז מה זה Enterprise 2.0?

כמו שהסברתי קודם, המושג מתייחס לאופן השימוש בכל הטכנולוגיות שנזכרו לעיל בתוך הארגון עצמו כחלק מכלי העבודה הניתנים לעובד. עם התפשטות הטכנולוגיות הנ"ל, העובד הממוצע יגיע עם הכירות טובה באופן השימוש בכלים אלו, ניצול יכולות אלו בתוך הארגון ייעל את תהליך העבודה, יקצר את משך ההכשרה ויאפשר לכולנו להשיג תוצאות טובות יותר.

נתחיל בWiki, אותה טכנולוגיה המאפשרת לכל אחד מאיתנו ליצור תכנים בתוך אתר האינטרנט, הרבה ארגונים עוברים היום לתיעוד ממוחשב, ניקח לדוגמא את דנה, אשת השיווק אשר פיתחה מוצר הלוואה חדש ורוצה לפרסם לכול העובדים את אופן השימוש, תנאים מיוחדים והגבלות במוצר. דנה משתמשת באתר הWiki של המוצרים ומקימה ערך חדש "הלוואה מיוחדת לנוסעים לאולימפיאדה". לאחר השקה של ההלוואה האטרקטיבית הזו, מגלה שרון, ראש צוות שירות כי הרבה לקוחות פונים עם אותה שאלה לגבי ההלוואה. שרון, נכנסת להגדרת ההלוואה בWiki, ומוסיפה הערה המפרטת את השאלה והתשובה לגבי ההלוואה.

הפרנואידים שבינינו בוודאי מיד קופצים ושואלים "אבל איך נוכל לשלוט במידע שמגיע לנציגים?" או בצורה מעודנת יותר "איך נוכל להבטיח כי המידע נכון?" אומנם המטרה הבסיסית של טכנולוגיות אלו ושירותים כמו זה מיועדים לאפשר למשתמשים חופש ליצור תוכן הם גם מאפשרים לנו לנהל תהליכי אישור ובחינה של התכנים. ברמה הראשונית נוכל לחייב משתמשים להרשם לאתר על מנת ליצור תכנים או לעדכן תכנים קיימים, וברמה המתקדמת יותר נוכל להעביר את התכנים האלה לעורך החומר על מנת שיאשרר את הכתוב.

הWiki והבלוג, הם שירותים המאפשרים לנו ליצור תכנים לא סדורים ולשתף אותם עם השותפים שלנו לתחום הרלוונטי. הנה עכשיו אתם קוראים בלוג של מנהל התוכנית האסטרטגית, בלוג זה מהווה עוד ערוץ תקשורת ביני לבין שאר האנשים בארגון. להבדיל מייל תקשורת "סטנדרטי" חיי המדף של רשומה בבלוג ארוכים יותר ומאפשרים לכולם לקרוא את הפוסטים גם הרבה אחרי שנכתבו. כמו במייל אנחנו יכולים להגיב לתכנים ולשתף בתגובות את שאר העובדים אולם כאן הערוץ מתקיים בין כולם לכולם ולא רק בין הכותב לשולח.

כעת בואו נחשוב מה אפשר לעשות עם שירותים כמו http://del.icio.us/ – תיוג ושיתוף סימניות. דני הוא איש מכירות מאגף הסחר שעובד מול חברה א', לצורך כך הוא נכנס לכרטיס הלקוח/חברה במערכת הCRM שלנו. כעת הוא יכול לשמור לעצמו סימניה על חברה זו ואף לתייג סימנייה זו בצורות שונות ('לקוח חשוב', 'תחרות פוטנציאלית') כבר ברגע שסימן איש המכירות את החברה הזו באוסף הסימניות שלו הוא יכול לראות מי שאר האנשים בארגון שמתעניינים בחברה הזו, האם יש עוד אנשים מכירות קשורים? האם נציגי ניהול סיכונים "סימנו" את החברה באיזשהו אופן? האם נציג שירות מטפל בהם כרגע וכו'…

כאיש מכירות נמרץ, דני יוצא לגיוס לקוחות חדשים ונוסע בין מספר בתי עסק פוטנציאלים, דני יוצא מפגישה עם בעל עסק שכרגע סיפר לו כי הוא לא מוכן לעבוד איתנו כי "החברה המתחרה" הציעה לו מבצע מיוחד. דני ממהר לשלוח את המידע בעזרת הטלפון הסלולרי שלו לtwitter הארגוני שלו "כרגע שמעתי כי לאומי קארד מציעים 0% עמלה", כמובן כי כלל אנשי המכירות העובדים עם דני מקבלים עדכון בזמן אמת מדני למחשב או אפילו SMS לטלפון הסלולרי שלהם.

כשדני מגיע בחזרה למשרד, הוא מסתכל בשולחן העבודה שלו וסוקר את כל העדכונים על הלקוחות שלו שמתקבלים בעזרת RSS feed, כך הוא רואה מי פתח קריאות שירות חשובות, עדכון על מוצר או שירות חדש שפורסם בחברה או מידע מעניין מאגף משאבי אנוש. כיוון שRSS מגדיר תאריך תפוגה לידיעות, שולחן העבודה של דני לא מוצף, וידיעות מיום אתמול שאינם מעניינות יותר נעלמות לבד.

עד היום היינו רגילים לחפש בספר הטלפונים הארגוני את המידע על כל אחד מאיתנו, עכשיו תארו לעצמכם כי לכול עובד יש דף דמוי Facebook בספר הכתובות, בדף זה נוכל לראות את התמונה שלו, כן מה לעשות, אין תחליף לקשר אישי ומראה עיניים. אבל נוכל גם ללמוד על תחום העיסוק שלו, האנשים הנוספים שעובדים איתו, הלקוחות בהם הוא מטפל וכל מידע אחר.

רעיונות ואפשרויות נוספות על שימוש בטכנולוגיות אלו בתוך ה

שני הדברים שמנהלים ואנשי עסקים צריכים לשאול את עצמם לגבי האינטרנט.

בשבועות האחרונים לאחר שאתר המיקרובלוגינג טוויטר, הגיע לכותרות העיתונים הכלכליים שאלו אותי אודות האתר כמה וכמה מנהלים ואנשי עסקים. השאלות חזרו על עצמן. מה זה טוויטר, האם אנשים באמת משועממים כל כך, וכמה ישראלים יש שם בכלל. לרוב התווספה לשאלה נימה של זלזול.

ביום חמישי הייתה לי פגישה מהסוג הזה, השאלות היו אגרסיביות ומזלזלות קצת יותר מהרגיל והרגשתי שהאיש שיושב מולי מייחל שאאשר בפניו שטוויטר זו פשוט שטות שעומדת לחלוף מהעולם.

כשחשבתי על הפגישה הזו בהקשר של עסקיו של אותו מנהל הגעתי למסקנה אחת, האיש רצה או לפחות היה צריך לשאול שאלות אחרות לגמרי ואילו היה שואל אותם ייתכן והיה זוכה לתשובות להן הוא צריך לייחל באמת.

שתי השאלות שלדעתי היו צריכות להישאל רלוונטיות בהקשר של האינטרנט לכל מנהל בכיר ולכל איש עסקים.

1.כיצד מסכנת התפתחות האינטרנט את העסקים שלי.

2.היכן מצויות הזדמנויות לעסקים שלי בהתפתחות האינטרנט.

שאר השאלות כמו אלו בנוגע לטוויטר רלוונטיות לעולם מדעי ההתנהגות יותר מאשר לעולם ניהול העסקים והם מסיטות את הדיון מהנקודה החשובה והמהותית ביותר לעסקים, הישרדות המורכבת מצמיחה ורווחיות.

התפתחות המדיה החברתית היא שלב אבולוציוני נוסף בהתפתחות רשת האינטרנט. כמו כל שלב אחר ברשת גם השלב הנוכחי הוא איום והזדמנות כמעט לכל עסק ובודאי לעסקים גדולים שבאים במגע עם אלפי או מאות אלפי לקוחות ונמצאים בתחרות יומיומית.

כרטיסים במתנה ל"נער החידות ממומביי" בטוויטר של קולנוע לב!

חודשיים אחרי הפעילות המוצלחת והמהנה הקודמת, התחיל הטוויטר של קולנוע לב בפעילות נוספת ומחלק כרטיסים במתנה להקרנה מיוחדת של הסרט "נער החידות ממומביי".

רוצים להצטרף לחגיגה? הנה כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל.

מה זה הטוויטר הזה?

טוויטר הוא סוג של רשת חברתית שמאפשרת לשלוח לאוויר העולם טוויטים (Tweets) – עדכונים קצרים באורך של עד 140 תווים. כל העדכונים מרוכזים בעמוד המשתמש האישי, ומעודכנים בטוויטר של מי שעוקב אחרי העדכונים שלך.

כדי לפשט את הדברים, העדכונים הם קצת כמו שורת הסטטוס בפייסבוק והעמוד הראשי של הטוויטר מתפקד כמו הניוזפיד של פייסבוק שמרכז את כל העדכונים מכל החברים.

אתם יכולים להתחיל לעקוב אחרי עדכונים של אנשים אחרים, אחרים יכולים לעקוב אחריכם וכשאתם עוקבים אחרי מישהו והוא עוקב אחריכם בחזרה, אתם חברים בטוויטר.

איך משתמשים בזה?

קודם כל, נרשמים.

ההרשמה פשוטה וקצרה, כל מה שצריך הוא להזין שם מלא, כינוי, סיסמה ואימייל – ואתם בפנים.

clip_image002

בשלב השני אפשר לבחור למצוא חברים שכבר נמצאים בטוויטר באמצעות חיפוש אנשי קשר, או לדלג הלאה.

בשלב הזה למעשה סיימתם את ההרשמה.

אפשר לשלוח עדכון ראשון לאוויר העולם, לעדכן את הפרופיל קצת, להוסיף תמונה וגם לעצב את העמוד האישי שלכם כאוות נפשכם.

אפשר לחפש חברים ומכרים שכבר נמצאים בטוויטר, או להכיר חדשים.

clip_image004

כדי למען עדכון מסוים למשתמש כלשהו או להגיב על מה שמשתמש אחר אמר, כל מה שצריך לעשות זה לכתוב את הסימן @ (כרוכית) לפני שם המשתמש, ומיד אחר-כך את ההודעה.

לדוגמה: @lev_cinema מתי יוצא הסרט "המתאבק"?

במהרה תגלו שבנוסף לחברים שלכם, גם לאתרי תוכן שונים, חברות מסחריות, פוליטיקאים וגופים אחרים יש חשבון בטוויטר, חלקם מצוינים וניתן להתעדכן מהם באמת, וחלקם קצת פחות.

נרשמתי. איך אני מקבל כרטיס לסרט?

קודם כל, מתחילים לעקוב אחרי הטוויטר הרשמי של קולנוע לב – @lev_cinema.

מידי יום יפורסם שם קישור לקטע מתוך הסרט "נער החידות ממומביי", וחידה קצרה ופשוטה.

לעונים נכונה יחולקו כרטיסים זוגיים לאירוע הקרנה מיוחד של הסרט לגולשי טוויטר!

נתראה שם.

להסבר מעמיק יותר, אפשר ומומלץ להציץ במדריך למשתמש המתחיל בטוויטר של זיו קיטרו, במבוא למתחילים של אריק פריימוביץ (@arikfr) ובטיפים של ניב קלדרון (@nivcalderon).

איך למדוד הצלחה במדיה חברתית

בכל תחילת שנה נהוג לסכם את השנה שחלפה ולספק תחזית לזו שתבוא. ואולם לגבי המדיה החברתית קשה לספק תחזית, מפני שזהו תחום חדש שצומח ומשתנה במהירות. כתחליף שימושי קיבצתי כאן שלוש מגמות בולטות בתחום התקשורת והשיווק הדיגיטלי. לכל אחת מההמלצות מצורפת שיטה למדידת ההחזר על ההשקעה (ROI) – שנראה כי השנה הוא חוזר לאופנה.

1. מיני מדיה: הקולות הרבים שנשמעים כיום ברשת, החל מאתרי נישה ועד בלוגים ופורומים, נוגסים בכוחם ובמרכזיותם של כלי המדיה הוותיקים. כשכל אחד יכול להשמיע את דעתו ולהשפיע על אחרים – מדורת השבט נעלמת ובמקומה מופיעים שלל זיקוקים. השפעה, הפצה והנעת שיחה נהפכות למסובכות יותר וקשות יותר למעקב, ונדרשת נוכחות קבועה מול המידע הרב שזורם ברשת.

כדי להתמודד עם השינוי ולהצטרף לשיחה במקום לרדוף אחריה, חברות ומותגים מעבירים בהדרגה דגש להשקעה בתוכן. באופן זה הנוכחות שלהם ברשת גדלה, נקודות המגע עם צרכנים ומידע משתכללות ומתרחבות, ונוצר בסיס של קהל שגדל והולך. פרוקטר אנד גמבל מפעילה קהילות ואתרי תוכן כמעט בכל ענף שבו היא פועלת, וכך גם נייקי, נוקיה וחברות רבות אחרות.

זירת שיחה יכולה להיות הכל – החל מבלוג או פורום פשוט ועד קהילות ענק כמו קהילות ההורים של פרוקטר. הגודל אינו קובע, וחשוב לשמור בשלב הראשון על כלל ברזל אחד: לתת לגולש יותר ערך ממה שמקבלים ממנו.

איך מודדים הצלחה: מספר הנרשמים לאתר או לבלוג (דאטה), מספר תגובות, כמות העובדים שתורמים תוכן, נוכחות בחיפושים בגוגל, מספר הרעיונות/תלונות מגולשים שהועברו לטיפול בתוך הארגון.

2. ניסוי וטעייה: כלכלת האינטרנט היא עולם של ניסוי וטעייה. לעומתה, כלכלת המדיה הישנה היא עולם שבו אין ניסויים ואסור לטעות – או במלים אחרות: עשינו קבוצת מיקוד. מהלכים שיווקיים ומסחריים מתבססים בעולם המדיה ההמונית על השקה עם חשיפה גבוהה – ומחיר תואם. ואולם בעידן שבו השינוי הוא מתמיד וכמות המידע צומחת במהירות אין דרך לדעת מה הצרכן רוצה. הדרך היחידה היא ללמוד. זירת האינטרנט מאפשרת לייצר מפגש שקט ואטי יותר עם הצרכן ולהפוך אותו לשותף בתהליך ולמבקר איכות בשלב מוקדם מאוד.

איך מודדים הצלחה: שיעור ההצלחה של מוצרים חדשים, כמות הידע שהגיע מחוץ לארגון, כמות הרעיונות החדשים שמגיעים מעובדים, גידול במעורבות עובדים ושביעות רצון.

3. ארכיטקטורה של השתתפות: מי מכיר צימר טוב בצפון? מי יודע מי מנהל הרכש בבנק הפועלים? מי יודע מי בחברה מתמחה בקוד פתוח? ניסיון והמלצה אישית הם שיטה בדוקה להשגת מידע מהימן. אם תביטו על תקשורת דיגיטלית מלמעלה תגלו העצמה של עולם ההמלצות ושיתוף הידע.

חברת הייעוץ הבינלאומית אקסנטשר חשפה באחרונה את תוכנית ניהול הידע החדשה שלה, שבמרכזה כלים וכללים שמעודדים את העובדים ליצור ולשתף תוכן ולבנות לעצמם זהות ברשת הפנים ארגונית. בשפת אנשי המקצוע בתחום ניהול הידע, אקסנטשר יצרה "ארכיטקטורה של השתתפות".

איך מודדים הצלחה: חיסכון בזמן, חיסכון בעלויות, הגדלת כמות הקשרים בין עובדים ממחלקות שונות.

די עם conversation marketing ועוד מסקנות משבוע דיגיטאלי עמוס.

1.זהירות הייפ: באחד העיתונים קראתי שהמון חברות בארץ מקימות עכשיו רשתות של בלוגים פנים וחוץ ארגוניים וחלקם כבר עומדים ריקים ושוממים ומומלץ לעצור לחשוב ולא להיסחף אוטומטית עם הזרם. מאחר ואני שקוע עם ידי רגליי וראשי בנעשה בתחום בישראל אני יודע שהמציאות שונה לחלוטין.

למיטב ידיעתי יש בישראל היום רשת בלוגים פנים ארגונית אחת אותה אנחנו משיקים בימים אלו בחברת תקשורת גדולה, לא נתקלתי בפרויקט נוסף ולא יצא לי לצערי לשמוע על מישהו שהיה מעורב בפרויקט כזה או על מסקנות חיוביות או שליליות מהמהלך (אם יש כאלו אשמח לשמוע עליהם) . בנושא הבלוגים החיצוניים המצב מעט יותר טוב אבל גם כאן בפועל לא מדובר במבול או שיטפון, בין 10 ל 20 חברות בישראל פועלות באופן רשמי בתחום, שיעור זניח לכל הדעות. החדשה שהתגלגלה לעיתון כאילו יש המון פעילות בתחום לא מפתיע והיא משקפת את ההייפ אדיר המימדים סביב תחום הווב 2.0 שספק אם היה כמוהו מאז תחילת השימוש המאסיבי ברשת.

הייפ הוא בדיוק כמו סופה במדבר בהתחלה זה נעים, משב רוח מביא אותו הקלה בחום ואפשר לצאת החוצה ולפגוש אנשים, אחר כך מתחילה האנדרלמוסיה. חול עף לכל כיוון קשה להחזיק מעמד ועוד יותר קשה לראות משהו. תחום השיווק 2.0 על צורותיו שמותיו ויכולותיו השונות נמצא כרגע בעין השערה, כולם מדברים על זה, כולם מוכרים את זה, והמדיה אובססיבית לגבי הנושא. כשהסופה תגמר ואני מקווה שזה יקרה בקרוב יתברר כמו בכל תחום חדש ברשת שמדובר אומנם בתחום מלהיב ומלא הזדמנויות אך קשה ליישום איטי הדורש זמן ומשאבים ואינו מתאים לכל ארגון או לכל מותג.

2. Enough with conversation marketing– ישבתי השבוע בפאנל בועידת השיווק של גלובס שעסק בשיווק דיגיטאלי, ושמעתי את אלון מוליאן מנכ"ל טוויסטד מדבר על conversation marketing. מוליאן הציג אחד מהפרויקטים המוצלחים של טוויסטד הבלוק . האולם היה מלא ועוד ועוד דוברים דיברו על דיבורים ושיחות, היה נחמד יצאתי משם וידעתי שזה נגמר,conversation was run down by marketers.

כמו שלפעמים קורה עם תובנות שנוחתות עליך באחת, גיליתי פתאום שכל העולם עוסק בעניין הזה וממש באותו יום גיליתי שמתגלגל ברחבי הבלוגוספירה אותו רעיון בדיוק.

ג'רמיה אווינג אחד היועצים הבלוטים בתחום השיווק 2.0 היה הראשון עם פוסט תחת הכותרת שיווק שיחתי לא מתאים לכולם, אחריו התר גרין מביזנס וויק ובריאן אוברקיש גם הוא יועץ נחשב בתחום שכתב פוסט אגרסיבי תחת הכותרת קצת פחות שיחה בבקשה.

באף אחד מהפוסטים לא נטען שהתחום נעלם, נגמר או לא רלוונטי. הטענה המרכזית היא שהדברים איבדו פרופורציות ויש לחזור ולחפש את המדדים והמינונים הנכונים להכנסת מותגים לעולם ה 2.0.

מאחר והייתי מהראשונים לייבא ולתקשר כאן את המונח והמגמה שמאחוריו ,הנה כמה מסקנות מהדרך שעשינו עד עתה וכמה עצות אפשריות למי שמעוניין להמשיך ולקדם את התחום, שאין ספק שהוא חשוב וראוי, עבור עצמו או עבור לקוחותיו.

*תעקוב תקשיב ותנתח את השיחה הנערכת עליך, על המוצרים שלך אם על התחום שלך ברשת.

*לקוחות רוצים לדבר איתך כשהם צריכים אותך, מעבר לזה הם מעדיפים לדבר עם חברים או עם הילדים שלהם כשסוף סוף יש להם זמן. צריך שתהיה שם כשהם באים ותדע לענות.

*יש קהילות שמדברות על תחום שרלוונטי מבחינתך או מבחינת המוצר שלך, זהה אותם תלמד אותם ולאט לאט נסה להשתלב, על תכפה שיחה ועל תנסה להוביל את השיחה.

*בנה סט של מידע זמין ופשוט (בוידאו בטקסט או במצגת) סביב מוצרים והשאר מקום ללקוחות לשאול ולהגיב.

*אפשר לכל גולש לקחת את המידע הזה איתו, להוריד למחשב, להדפיס, לצרף לבלוג שלו או לטעון לאייפון שלו.

*קבע כללים להשתלבות עובדים בשיחה הנערכת ברשת ואתר עובדים רלוונטיים לתחום ועודד אותם להשתלב ולהתבטא כאוות נפשם ברשת.

3.בדרך החוצה מכנס גלובס פגשתי איש עסקים אחד שעשה את הונו בתחום התקשורת. אחרי ששמע מה אני עושה הוא סיפר לי שיש לו חשבון בנק בארץ ובחו"ל. לפני כמה שבועות פנה אליו נציג של הבנק מחו"ל בפייסבוק הציג את עצמו וסיפר שהוא יוכל לקבל מעתה שירות גם על גבי הרשת, בישראל הוא אמר ניסיתי לשכנע את מנהל הסניף לדבר איתי במייל הוא הודיע לי אחרי בדיקה ארוכה שזה אסור.

מתייגים את הארגון

הזכרנו לאחרונה לא מעט את הטכנולוגיות החברתיות של IBM, והפעם הייתי רוצה להמליץ על מאמר מרתק העוסק בהטמעת כלי Social Bookmarking ב-IBM הנקרא Dogear.

כלי Social Bookmarking כמו del.icio.us ו-Magnolia מאפשרים לשמור סימניות אינטרנט באופן הזמין לאחרים ובכך לחלוק מידע רב בצורה קלה. בנוסף, ניתן גם לתייג את הסימניות במילות מפתח וכך להקל על אחרים למצוא אותן. מדובר על אחד מהכלים המזוהים ביותר עם עידן הווב 2.0 וזה רק הגיוני שארגונים ימצאו פתרון שכזה יעיל במיוחד לשמירת והעברת ידע בארגון. היתרונות של Social Bookmarking בארגון הם רבים:

  • הסימניות זמינות לכולם, כל הזמן – אין צורך לחפש את "הלינק ההוא" שעבר פעם במייל.
  • מנגנון התיוג מאפשר למצוא בקלות סימניות, וגם סימניות הקשורות לנושא ויתכן שיהיו רלוונטיות לעובד.
  • הסימניות שמורות על שרת אינטרנט, ולא על מחשב מסויים, דבר המאפשר לגשת אליהן מכל מחשב בארגון.

Dogear פותח ב-IBM לשימושם הפנימי של העובדים. המאמר מתאר את השיקולים, הניסויים וההחלטות השונות של מפתחיו. המאמר עצמו מעט ישן, אבל מספק נקודות למחשבה שיש לקחת בחשבון לפני נסיון להטמיע כלי כזה בארגון. הנקודה החשובה ביותר בעיניי היא זו המסבירה את חשיבות ההשתתפות והכמות בכלי כזה:

The success of social software applications, in general, requires participation to reach critical mass to provide value to users and to ensure a sustainable level of contribution and vibrant interaction.

ואכן, כדי להפיק רווח אמיתי בארגון מכלי שיתוף סימניות חייבת להיות השתתפות משמעותית של העובדים בארגון.

- Social Bookmarking in the Enterprise

בלוגרים לא נושכים

אחד הדברים הקשים ביותר לפיצוח בתחום ה-Online PR הוא להבין איך לתקשר בהצלחה עם בלוגרים. הם כותבים לא מעט ולחלקם יש השפעה בלתי מבוטלת על קהל הקוראים שלהם. ניתן להסתכל על זה כיתרון אך באותה מידה – גם כחיסרון.

בימים האחרונים נתקלנו בשני פוסטים מעניינים בנושא. הראשון הוא פוסט אורח בפרובלוגר: "The Ultimate Guide To Networking With Bloggers", שמדגיש כמה חשוב להיפרד מהמנטליות היחצני"ת כאשר מנסים ליצור קשר עם בלוגרים.
הם לא עיתונאים, אף אחד לא משלם להם על הזמן שהם משקיעים בבלוג ולכן לפי תפיסתם, אף אחד גם לא יכול לדרוש מהם"לכתוב משהו".

אוריאל אוחיון התייחס גם הוא לנושא, והפעם בצורה קצת יותר מפורטת ושימושית. הוא כותב בצדק:

First know this: bloggers don't want press releases.

בעיני עצמם בלוגרים הם לא עיתונאים, ולכן אין טעם לשלוח להם הודעות יחצנות. להפך, שליחת הודעה מרובת מכותבים שאינה אישית נתפסת באופן שלילי, כמו שראינו אצל שרון. אוריאל ממשיך וכותב שצריך להכיר את הבלוגר, לדעת מה עמדתו בנוגע לפניות יח"צ אליו (במידת האפשר – יש כאלה שעמדתם מאוד ברורה), וכמובן ליצור קשר אישי ככל האפשר עם כל אחד מהם בעזרת כתיבת תגובות או התכתבות פרטית באימייל. זה דורש זמן, ומחוייבות אבל זה בדרך כלל יהיה שווה את זה.

לדעתי, אפשר להתקל במספר של סוגים של בלוגרים וכדאי לקחת זאת בחשבון כשיוצרים איתם קשר:

  1. "עזבו אותי בשקט" – זהו בלוגר שמסיבה כלשהי, לא מסכים בשום פנים ואופן לשמוע על שיתוף פעולה. זה בסדר – מותר לו, אין סיבה להתרגש. בלוגר כזה, אם תיצרו איתו קשר, יתכן ויהיה שלילי מאוד במקרה הרע או פשוט לא יסכים לשתף פעולה במקרה הטוב. בכל מקרה קחו בחשבון שייתכן והוא יכתוב בבלוג על העובדה שפניתם עליו.
  2. "למה לא?" – הוא הבלוגר שאף פעם לא חשב שיפנו אליו בנוגע לשיתוף פעולה כזה או אחר, או לא ידע אפילו שהאפשרות קיימת. פיתוח מערכת יחסים עם בלוגר מהסוג הזה יכולה להועיל לשני הצדדים ולכן כדאי לשמור עליה.
  3. "עכשיו נזכרים?"- בלוג של בלוגר כזה יהיה בוודאי מלא בפרסומות מסוגים כאלה ואחרים, וזה בדרך כלל להיות סימן מבטיח. ברגע שתשלחו לו רמז קטן על הצעה לשיתוף פעולה הוא ישמח ויספר לחברים שלו.
  4. "ומה יוצא לי מזה?" – הוא הבלוגר הניטרלי, שמנסה להבין, ודי בצדק, מה יצא לו משיתוף פעולה כזה. במקרה כזה כדאי להיות מוכנים עם איזו הצעה מעניינת באמת כמו מתנה, קישור או אפילו -כן- כסף.

הכלים הכי חשובים בהתנהלות מול בלוגרים הם זמן, סבלנות והבנה בסיסית- מי נמצא בצד השני?

איך להמנע מתסבוכת משפטית בבלוג

חוק הטוקבקים העלה לאחרונה את המודעות בנושא האחריות המשפטית של בלוגים, בעיקר בנוגע לתגובות המופיעות בהן. כבלוגרים אנו עלולים לעיתים להיות חשופים לתביעות, וחשוב להיות מודעים לעניין ולפעול (או לכתוב) בהתאם.image

באתר ה KCNN (יוזמה של ביה"ס לעיתונאות באוניברסיטת מרילנד) מופיע "מודול הסיכון המשפטי" המגדיר 10 כללים לצמצום הסיכון המשפטי בבלוגים:

  1. לבדוק את העובדות
  2. להימנע ממסעות נקמה וירטואלים
  3. להישמע לחוק
  4. להגביל הבטחות -הכוונה כאן היא להבטחות הניתנות למקורות ו\או לבעלי עיניין בנושא פרסום מידע הנוגע להם.
  5. להמעיט בגילוי סודות
  6. לבדוק היטב כל תוכן שמעתיקים
  7. ללמוד מהן ההגבלות לגבי הקלטות
  8. לא לחרוג בשימוש באנונימיות
  9. להמנע מאינטרסים מנוגדים
  10. לקבל ייעוץ משפטי

וכאמור, בישראל חוק הטוקבקים מאלץ אותנו להוסיף פריט נוסף

  1. לנטר, לבדוק ולסנן במידת הצורך את התגובות

בקרו בKCNN: Legal Risk Module או בבלוג הסיכון המשפטי כדי להרחיב בנוגע לכל אחד מהסעיפים.

(תודה לבנצי על הקישור)