*/

עוברים מחיפוש לסינון

גוגל הכריזה באחרונה על תוספת חדשה למנוע החיפוש שלה. לכל לינק בתוצאות החיפוש תוסיף ענקית החיפוש בקרוב כפתור ועליו הכיתוב 1+ ובלחיצה על הכפתור יוכל כל גולש להמליץ על הלינק. מצאתם את הכתבה מעניינת או את הקישור מועיל? המליצו עליו; חיפשתם בגוגל צימר מפנק וקיבלתם שורה ארוכה של תוצאות? הלינק שמסומן בכמות הרבה ביותר של 1+ הוא המומלץ ביותר על ידי גולשים אחרים. כפתור ה- 1+ נמצא בשלב מתקדם של ניסוי וגוגל אף הפיצה ביוטיוב סרטון הסבר והזמנה פתוחה לגולשים להשתתף בניסוי ולהצטרף לעולם חיפוש שכולו פלוס אחד.



האסוציאציה המיידית שה- 1+ של גוגל מקפיצה לראש האינטרנטי שלנו היא כפתור הלייק של פייסבוק, שמאפשר לגולשים להמליץ על תוכן של אחרים. כפתור הלייק מופיע כאלמנט מרכזי ברשת החברתית, אבל אפשר להתקין אותו לצד כתבות ומאמרים גם באתרים אחרים מחוץ לפייסבוק.

קל לראות במהלך של גוגל ניסיון חסימה של ענקית אינטרנט ותיקה, המנסה לשמור על מעמדה מול ענקית אינטרנט חדשה שצומחת במהירות, אלא שניתוח כזה יהיה צר מדי ויפספס את העיקר. ה- 1+ הוא הפעם הראשונה שבה גוגל, החברה שמסדרת ומארגנת בעבור רוב הגולשים את האינטרנט, מעבירה את הכוח לגולשים, שיסדרו את האינטרנט בעבורה ובעבור גולשים אחרים. זהו צעד ראשון של גוגל במעבר מחיפוש ברשת לסינון הרשת, וליצירת דפוס הזרמת מידע לגולש על פי מה שחבריו עושים ברשת. פייסבוק פועלת לפי דפוס דומה מיומה הראשון.


מסובך? לא ממש. ברמה הפשוטה ביותר מדובר בפרשנות הדיגיטלית של גוגל למשפט “אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה”, או נכון יותר בניסיון של גוגל לתת מענה לצורך של הגולש שאותו אפשר לנסח כ”אמור לי מה החברים שלי קראו וקנו, וגם אני רוצה כזה”.

כמות המידע באינטרנט בלתי ניתנת לעיכול, אך המדיה החברתית יצרה דרך חדשה להתגבר על העומס ולהצליח לאתר מידע רלוונטי. עמוד הפייסבוק שלכם בנוי מהדברים שחברים שלכם אמרו או מתכנים שהם המליצו עליהם. גם רוב העמודים ברשת כבר מצוידים כיום בכלי כלשהו שמאפשר לקורא להניע אותם הלאה – כפתור לייק, מנגנון תגובות, כפתור Share או כפתור שליחה במייל.


את השינוי שמתרחש כעת ברשת אפשר להסביר דרך הגישה שמדמה את הרשת למערכת עצבים (Synaptic Web), שבה הקשרים בין יחידות תוכן חשובים ומשפיעים יותר מהתוכן עצמו. חשבו על עצמכם: כשאתם גולשים ברשת, הרבה מהתוכן שאתם צורכים מוצא אתכם, אתם לא מוצאים אותו. כיצד הוא מוצא אתכם? הוא מופיע כמידע שחברים שלכם שיתפו, כלינק בטוקבק של כתבה שקראתם, כסרטון יוטיוב שמישהו שלח אליכם, כאתר שחבר עשה עליו לייק או בקרוב כ- 1+ שעשו אלפים על תוצאת חיפוש בגוגל.


מה כל זה אומר על עולם השיווק? ובכן, הרבה מאוד. אם אתם עוסקים בשיווק נסו לשאול את עצמכם מה עליכם לעשות כדי שהתוכן שלכם ימצא בעצמו את הקהל הרלוונטי לכם.


הפוסט פורסם לראשונה ב- TheMarker.

מה אפשר ללמוד משירות ה wave החדש של גוגל

גוגל גוגל גוגל, החברה שמצליחה לא להתיישן, לא להתעייף ולא להיגרר כך סתם אחרי טרנדים שמתרוממים ברשת במהירות של סופות חול, עושה זאת שוב והפעם עם מערכת המייל החדשה wave עליה הודיע השבוע החברה בכנס מרובה מתכנתים.

ההכרזה על wave עוררה עניין עצום ברשת וזכתה לקריאות עידוד מכל כיוון אפשרי ולבאזז מהסוג שרק זמרות רווקות מכפר נידח באירלנד מסוגלות לעורר בזמן קצר. לא כל המהלכים של גוגל מעוררים עניין כה רב וגם כאן צריך עדיין להמתין ולראות את המוצר וכיצד הוא מתקבל לפני שממהרים לקבור את הרשת או את המייל כפי שהכרנו אותו עד היום ובכל זאת יש ב wave שינוי תפיסה מהותי ויותר מזה כמו בכל מהלך גדול של גוגל יש בא גם המון דברים שאפשר ללמוד על אינטרנט ועל התנהלות במדיום הצומח והמשפיע ביותר בדורנו.

השירות: הרבה הסברים על השירות נכתבו ברשת בימים האחרונים הממצה ביותר לטעמי נמצא כאן, והרחב ביותר כאן. נקודה רלוונטית ומעניינת היא שמייל לא חייב להיות רק מלמעלה למטה על בסיס ההודעה האחרונה שנשלחה ומתחתיה ברשימת re re re ארוכה כל המיילים הקודמים

ההיגיון: הרעיון המניע את wave הוא גם הרעיון שמניע ומצמיח את הרשת בחמש השנים האחרונות, השיתוף. מעבר לבידור, מידע, קניות ושאר דברים שניתן לעשות ברשת שיתוף ידע ומידע הוא אלמנט מכריע ובעל ערך מוסף אדיר למשתמש. על פי נתונים שפורסמו באחרונה על בסיס מחקר של נילסן, כמות הזמן שאנשים מבלים באינטראקציה אחד עם השני ברשתות חברתיות גדולה כבר מכמות הזמן שאנשים מבלים באתרי בידור ברשת. רשת האינטרנט היא קודם כל רשת תקשורת ענקית והערך המוסך הגדול שלה היא היכולת לדבר אחד על אחד או אחד עם רבים.

השיטה: למרות שלפעמים זה נראה ככה שום דבר ברשת אינו המצאת הגלגל, הדרך הטובה ביותר לפתח ולהתפתח ולא משנה אם אתם אתר עצמאי חברת ענק או מפרסם גדול היא לנוע שלב אחרי שלב שכבה אחרי שכבה. Wave הוא שכבה נוספת על גבי הג’י מייל המוכר של גוגל .

התנועה:בניגוד לפרשנויות כאלו ואחרות ה wave כמו כל חידוש גדול ככל שיהיה ברשת לא יחסל את המייל לא ישנה את האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו ובגדול לא ישנה סדרי עולם, מה שהוא יעשה הוא יניע שינוי. התנועה ברשת היא מלמטה למעלה, בעיקר מהצעירים ומהמאמצים המוקדמים אל המיינסטרים. גוגל wave מבוסס על ההבנה שיש גולשים רבים ששיטת השיחה החדשה ברשת דהיינו בלוגים רשתות חברתיות מיקרו בלוגינג וכו” מוכרת להם וטבעית עבורם. משתמשים אלו יהיו גם הראשונים לאמץ את wave ולהעביר את הבשורה הלאה.

המחיר: חינם חינם חינם. רופרט מרדוק התבטא לפני כחודש נגד כלכלת החינם ברשת והניע גל של שיחות ופרשנויות סביב תום עידן החינם באינטרנט. בגוגל מעדיפים ככל הנראה את הפרשנות של כריס אנדרסן מי שהגדיר את תופעת הזנב הארוך והשיב באחרונה למרדוק. לדברי אנדרסן כלכלת החינם התפתחה מהר מאוד והיא משגשגת מתמיד רק שמומחי הכלכלה עוד לא השכילו ולא הצליחו להגדיר אותה בתוך מודל. wave ככל שפורסם עד כה עומד להיות שירות חינמי לחלוטין לגולשים.

.

וורדפרס 2.7, קוד פתוח והמיתון

וורדפרס חוגגת היום את השחרור של גרסא 2.7 ואנחנו בבלינק מאוד מתרגשים. רוב האתרים והבלוגים שבנינו פועלים על וורדפרס, ובאופן אישי אני חושב שמדובר באחד מהפרויקטים המוצלחים בקוד הפתוח, ובכלל.

התגובות ברחבי הרשת לגרסה האחרונה מפרגנות מאוד, וב-RWW נותנים על כך פרשנות מעניינת:

But for as impressive as the new release is, I’d offer that the positive reception has less to do with the technology and the functionality. I think it’s far more visceral than that. I’d say it has more to do with the fact that users felt that the WordPress interface team – led by recent Automattic addition Jane Wells – listened to their concerns and worked to resolve them. What’s more, they allowed users to be involved throughout the development process.

מעבר לנושא הפתיחות ושיתוף הצרכנים, מדובר לא מעט בעת האחרונה על היתרונות של שימוש בקוד פתוח בתקופה של מיתון. הנה כמה דעות מרחבי הרשת בנושא:

הנקודות העיקריות לטעמי:

  1. אי-תלות: כשאינכם משתמשים בתוכנת קוד פתוח וספק התוכנה שלכם נעלם מהשוק, אתם בצרה צרורה. קוד פתוח מאפשר לכם לפנות לקהילה גדולה של מפתחים ומשתמשים ולמצוא את המומחה הבא שיסע לכם לתחזק ולנהל את המערכת שלכם.
  2. נגישות: הרבה יותר קל להתחיל עם פיתוח בקוד פתוח. גם אם ההתאמה לצרכי המערכת תדרוש שעות פיתוח רבות, ההתקנה הראשונית תהייה זריזה, ובחינם.
  3. מחיר: נכון, קוד פתוח לא תמיד אומר “חינם”, אך ברוב המקרים יהיה זול יותר בצורה משמעותית מפיתוח מקביל שאינו בקוד פתוח.

לא פלא אם כן, שדווקא בתקופת של שפל כלכלי, חברות הקוד הפתוח מציגות רווחי שיא.