ארכיון פוסטים מהקטגוריה "ניהול ידע"

מדיה חברתית: שישה טרנדים לקראת 2010

דיויד ארמנו, אחד ממובילי הדעה המרכזיים של התחום שלנו, פרסם אתמול מאמר שבו הוא מנסה לחזות את ההתפתחות של תחום המדיה החברתית בשנת 2010. נקודת המוצא של ארמנו היא שהגידול הדרמטי שראינו השנה בשימוש במדיה חברתית יימשך, אבל אופי השימוש בכלי מדיה חברתית ישתנה. את התחזית של ארמנו צריך לקחת, כמו כל תחזית אחרת, בעירבון מוגבל, אבל מעניין להסתכל על המגמות שהוא בוחר להבליט:

  1. מדיה חברתית הופכת לפחות חברתית: עומס המידע שגולשים חווים ידחוף גולשים לקהילות נישה, לקבוצות סגורות או לכלים שמסננים את הרעש.
  2. ארגונים ישתתפו יותר: במיוחד במקומות שבהם אפשר לשפר את שירות הלקוחות ובמקביל לחסוך בעלויות.
  3. אלמנטים חברתיים יהפכו מרכזיים בתהליכים עסקיים: כאן ארמנו קושר בין ההנעה שמביאה גולשים להשתמש בשירותים כמו Foursquare (סקירה של גל מור) לסוג ההנעה שארגונים היו רוצים לעורר אצל העובדים שלהם.
  4. יותר חברות ינסחו לעצמן מדיניות מדיה חברתית (ואולי אפילו יאכפו אותה): מאחר והמדיה החברתית הופכת לדומיננטית כל-כך, ארגונים צריכים לנסח את האופן בו הם והעובדים שלהם פועלים בתוכה.
  5. גלישה סלולארית תעקוף את האיסור על שימוש ברשתות חברתיות במקום העבודה
  6. שיתוף כבר לא מוגבל למייל: יותר אנשים משתפים מידע בעזרת הכלים החברתיים שהם משתמשים בהםבמקום לשלוח אותו דרך המייל

סיכום השבוע האחרון במדיה החברתית (16.8-22.8)

שיווק ופרסום:

  1. קבוצות מיקוד עוברות לקהילות ברשת. על-פי גרטנר, 60% מחברות ה-Fortune 1,000 ישתמשו ברמה כזו אחרת של בחינת השוק שלהן באמצעות קבוצות מיקוד שמנוהלות כקהילות ברשת. בקישור הזה תוכלו ללמוד על חלק מהאפשרויות העומדות בתחום בפני מנהלי שיווק.
  2. 17 הבדלים בין מדיה חברתית לשיווק מסורתי.
  3. שישה הבדלים בין קמפיינים לבין שיחות (דרך ג’ון בורג).
  4. השאלה “איך טוויטר מתכוונת לעשות כסף?” היא אחת מהשאלות הפופולאריות ברשת בחודשים האחרונים. יניב פלדמן מביא מספר תשובות.
  5. ג’רמיה איואנג, שהוביל את תחום המדיה החברתית בשיווק ב-Forrester בשנתיים האחרונות פרש בסוף השבוע האחרון מתפקידו ולדבריו ”חוזר לשטח”.
  6. התנאי להצלחה בשיווק במדיה חברתית  – חשיבה פורצת דרך.
  7. GAP (ארה”ב) יוצאת לדרך עם קמפיין שכולו מדיה חברתית.
  8. רוצים להצטרף לטוויטאפ של מדונה? הטוויטר של מסנג’ר יוכל לעזור לכם.
  9. שרה פיילין מתחילה פעילות הסברה בפייסבוק (דרך: ipolitics)
  10. קוקה-קולה לוקחת את הקונספט של גיוס כוח חשיבה קהילתי (crowdsourcing) ומפעילה אותו באמצעות מכונות שתייה בעולם האמיתי.
  11. על הרגלי השימוש באינטרנט בעולם – יותר גולשים מרכזים את הפעילות שלהם בפחות רשתות חברתיות.
  12. באינטל פורסם מסמך פנימי שנועד לעודד ולהדריך עובדים להשתמש במדיה חברתית (דרך: זוהר אוריין).
  13. ידוענים מספרים לביזנסוויק על החשיבות של מדיה חברתית עבורם.
  14. כתבה על טוויטר בערוץ 10.
  15. עדי אבנית בפוסט שסיכם יפה את השאלה שהעסיקה רבים ברשת הישראלית בשבוע שעבר: “עד כמה זה חשוב שיהיו לך הרבה מאד עוקבים בטוויטר?”

Enterprise2.0:

  1. Social CRM – על החשיבות של הפיכת תחום ניהול קשרי הלקוחות לשיחתי, ועל מגמות בתחום.
  2. על Enterprise2.0 ומבט אל העתיד בהקשר של האופן בו ארגונים בנויים.
  3. רמזים למגמות עתידיות בתחום כלי ה-Enterprise2.0.
  4. בגרטנר ממליצים לאמץ ארכיטקטורה גמישה ומונחת משתמשים ומטרות.

ציטוט השבוע:

"It's not a good goal for businesses to have more followers; it's a good goal to have participants or enthusiasts"

(@razorfish)


סרטון השבוע:

עבור מנהלי הידע ואנשי התקשורת הפנים-ארגונית:

מדיה חברתית: קישורים מהשבוע האחרון (26.7-1.8)

ברשת:

  1. אם אתר יוטיוב היה מדינה, זו היתה המדינה השלישית בצפיפותה בעולם. 5% מהמשתמשים בטוויטר אחראים ל-75% מהפעילות באתר. למשתמש ממוצע בפייסבוק יש 120 חברים. עוד סטטיסטיקות מדיה חברתית תוכלו למצוא כאן. (דרך: גיא חיים)
  2. ועוד סטטיסטיקות – על ההבדלים הדוריים בשימוש בכלי מדיה חברתית.
  3. עיצוב חדש לעמוד הבית של טוויטר.
  4. לא בטוחים איך להתנהג בטוויטר? אולי כללי האתיקה האלה יסייעו לכם.
  5. “המורה, הקינדל אכל לי את השיעורים”.
  6. יוסי וליאור מ”שידורי הנסיון” הלכו השבוע לבשל ולאכול ברפאל ושוחחו עם רפי כהן.  חוץ מזה שאני אוהב ומעריך מאד את יוסי וליאור ברמה האישית, פרויקט “שידורי הנסיון” שלהם משתפר מפרק לפרק, והופך מקצועי יותר ויותר ככל שעובר הזמן. הפרק  האחרון מ”רפאל” הוא תענוג צרוף – מעניין ומעורר תיאבון. אני מאד אוהב תוכניות בישול, וזו היתה אחת מתוכניות הבישול המוצלחות ביותר שיצא לי לראות לאחרונה. צריך לציין שחברת בלינק מנהלת את הנוכחות של רפי כהן ברשת.
  7. ואם כבר מדברים על מדיה חברתית ואוכל – 15 אתרי מדיה חברתית שמוקדשים לאוהבי אוכל.
  8. על ההבדל בין פייסבוק לטוויטר – פייסבוק מחבר אותך לאנשים שאתה מכיר, טוויטר מחבר אותך לאנשים שמעניינים אותך.
  9. רוצים להצליח בלימודים? תשתמשו בכלי מדיה חברתית.
  10. שירות חדש מחפש תוכן בבלוגים ישראלים.
  11. דרמה בבלוגוספירה המקומית סביב המאבק בחוק המאגר הביומטרי.

שיווק ופרסום ברשת:

  1. קמפיין החזרה ללימודים של סירס בפייסבוק עוזר לתלמידי קולג’ לרהט את החדר שלהם במעונות.
  2. על חדשנות בשיווק כאסטרטגיה עסקית, ועל נסיונות מוצלחים יותר ופחות של BMW ו-Vodafone במדיה חברתית.
  3. חברת EA רצתה ליצור באזז בזמן ה-Comic Con והציעה לגיימרים (ולגיימריות) “לילה עם הבחורה החמה ביותר בכנס”. הקהל של הכנס לא ממש אהב את הרעיון, התוצאה הייתה באזז שלילי שהתפשט במהירות ברשת. מ-EA נשלחה התנצלות, אבל גם היא התקבלה בכעס. במילה אחת – Fail.
  4. P&G בקמפיין שמשלב אמהות בלוגריות.
  5. לממשלת בריטניה יש מדיניות שימוש בטוויטר.

מדיה חברתית בארגונים:

  1. יגאל חמיש על חשבון הנפש של עולם “ניהול הידע”.
  2. מיקרוסופט נכנסת לתחום החיפוש הארגוני מבוסס רשתות חברתיות.
  3. מפת השחקנים בתחום המדיה החברתית לארגונים (Enterprise2.0).

מדיה חברתית בארגונים – איך גורמים לזה לעבוד?

את המצגת הבאה הצגתי לפני מספר שבועות בכנס Masters of Knowledge של מיקרוסופט ישראל, שאורגן על-ידי תומר צוקר. זה הכנס הרביעי הסדרה, והראשון שהוקדש לתחום ה-Enterprise2.0 (היישום של מדיה חברתית בתוך הארגון). אני פתחתי את הכנס ולכן התבקשתי לתת סקירה על התחום, לדבר על התרומה שהתחום יכול להביא לארגונים, ולסקור את הנקודות המרכזיות שצריך לשים אליהן לב כשמתחילים בתהליך הטמעה.

המצגת קיבלה תגובות חיוביות וחמות מאד מצד באי הכנס, ואני אשמח לשמוע גם את דעתכם.

דור ה-Y מגיע לארגון (פוסט המשך)

בהמשך לפוסט המצוין הקודם של ערן ויתקון, על אימוץ של כלי מדיה חברתית בתוך הארגון (Enterprise2.0) ועל החשיבות שלה בהקשר של תרבות ארגונית, אנחנו שמחים להביא פוסט נוסף של ערן. הפעם מתמקד הפוסט בטכנולוגיות E2.0 ובשימושים האפשריים שלהן ככלים להגברת הפרודוקטיביות בתוך הארגון.

ערן ויתקון הוא מנהל התוכנית האסטרטגית של כאל, והפוסט פורסם במקור בבלוג הפנימי שהוא מתחזק בתוך החברה.

image למי שתוהה – הסיבה לריבוי הפוסטים שעוסקים בתחום ה-Enterprise2.0 לאחרונה, היא כנס ה-Masters of Knowledge של חברת Microsoft, שיתקיים ב-19 למאי (יום שלישי הבא) ושיוקדש הפעם לטכנולוגיות שיתוף ומדיה חברתית בתוך הארגון. אני ארצה בכנס על העקרונות  של התחום תחת הכותרת: “Architecture of Participation: Gain More by Doing Things Together”. כולכם מוזמנים.

———————

Enterprise 2.0 – חזון או מציאות?

המושג Enterprise 2.0 נטבע ע"י פרופסור אנדרו מקאפי מאוניברסיטת הרווארד ב-2006, המושג מגדיר את השימוש בטכנולוגיות Web 2.0 בתוך הארגון לצורך שיפור היעילות והתפוקה של העובדים. אולם בכדי להסביר טוב יותר איך זה עובד עלינו לסקור תחילה קצת על טכנולוגיות Web 2.0.

אז מה זה Web 2.0?

כל עולם ה Web 2.0 סובב סביב תכנים הנוצרים ע"י המשתמשים, בעוד שבעולם האינטרנט בדור הראשון, המשתמש גלש וקרא את התוכן שנוצר ע"י בעל האתר בדור השני התכנים נוצרים ע"י המשתמשים עצמם. הטכנולוגיות לצורך יצירת התכנים התפתחה ואינה מחייבת את המשתמש ברקע טכנולוגי, למעשה כל משתמש בעל גישה למחשב יכול לתרום תוכן לעולם הזה.

אז איך יוצרים תוכן? הטכנולוגיות הבסיסיות ביותר הם טכנולוגיות ה Wiki והבלוג, אני מקווה כי עד עתה לכל אחד מכם יצא לפחות פעם אחת לגלוש לאתרwikipedia בכדי ללמוד על מושג כזה או אחר. Wikipedia היא למעשה אינציקלופדיה מקוננת המבוססת על טכנולוגיות הWiki, רבות מההגדרות בפוסט זה לקוחות מתוך הWikipedia אולם הטכנולוגיה משמשת ליותר מאשר רק לבניית אנציקלופדיות כפי שנראה בהמשך.

ויקי (מבוטא כ-"ווי-קי" או Wiki באנגלית) היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". המאפיין הראשון והחשוב של אתרי ויקי הוא המהירות והקלות שבה כל משתמש יכול לערוך דפים בהם. ברוב האתרים לא נדרשת כל תוכנה נוספת מעבר לדפדפן אינטרנט. בדרך כלל בתוך הטקסט של דף הוויקי ישנם סימנים מיוחדים להוספת קישורים, כותרות, הדגשות וכדומה.

בלוג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. או בקיצור מה שאתם קוראים עכשיו זהו רשומת בלוג.

אז רק בוגרי מגמה ספרותית יכולים להשתתף בחגיגה? כמובן שלא! יצירת תוכן מבוצעת היום גם בדרכים אחרות, לדוגמא Social bookmarking, טכנולוגיות אלו ואתרים כגון http://del.icio.us/ מאפשרות למשתמש לסמן סימניות (Bookmarks) לתייג אותן (tags) ובעיקר לשתף אותם עם משתמשים אחרים. כך לדוגמא, אם שמרת סימנייה על אתר הביית של הלהקה האהובה עליך (http://www.faithless.co.uk/ ) או הזמר האהוב עליך (http://www.ivrilider.com/ ) תוכל למצוא בקלות אנשים נוספים השותפים ל"אהבות" שלך…

כמובן שיצירת התוכן אינה מוגבלת לתכנים טקסטואליים, אם אתם חובבים וידאו תוכלו להעלות את הסרטים שיצרתם לאתרים כגון YouTube או MetaCafe לשלוח קישורים לחברים שלכם ולקבל תגובות מסתם גולשים בעולם…

clip_image002מעבר לטכנולוגיות ליצירת תוכן, עולם ה Web 2.0 מאפשר למשתמש לקבל עדכונים על תכנים חדשים. טכנולוגיה מרכזית בתחום זה נקראת RSS , טכנולוגיה זו היא למעשה סוג של פרוטוקול המוכר ע"י אתרי האינטרנט מחד וכלי משתמש כגון אאוטלוק או הדפדפן שלכם מאידך. בעזרת שירות זה המשתמש יכול "להירשם" לעדכונים מאתר נתון ולקבל בחלון אחד את כל העדכונים מכלל אתרי הרשת בהם הוא מתעניין. העדכון בRSS כולל תקציר וקישור לתוכן כך שבקריאה מהירה של התקציר אני יכול להחליט האם מעניין אותי להיכנס לכתבה עצמה ולקרא את כולה. הצלמית המופיעה כאן מסמלת את הקישור לרישום לעדכוני RSS באתרים השונים.

clip_image004

אחד מהאתרים ה"חמים" עכשיו ברשת הוא אתר ה twitter שלמעשה זהו סוג של בלוג מקוצר שבו המשתמש נדרש לענות על שאלה אחת What are you doing? המשתמש מוגבל ב140 תווים למענה על השאלה. אפשר כמובן לעדכן את שורת ה twitter שלך באמצעות הודעות מייל מהטלפון הסלולרי שלנו או בעזרת תוכנות ותוספים לדפדפן האינטרנט. כמובן, כמו בכל השירותים החברתיים הנ"ל, המשתמש יכול לעקוב (Follow) אחר העדכונים של החברים שלו או ספקי מידע המעניינים אותו. חשוב לזכור כי כיום שירותים מסוג זה אינם מוגבלים רק לעדכונים מסוג של "אני הולך לישון", ישנם ארגונים שממנפים שירותים אלו כעוד ערוץ תקשורת ללקוחות שלהם. לדוגמא אתר כלכליסט מפרסם עדכונים בtwitter (http://twitter.com/calcalist) ואפילו יוצרים כמו עיברי לידר מעדכנים בשירות זה (http://twitter.com/arturmon ).

בתמונה שלפנינו, תוכנת twhirl שמאפשרת חיבור לאתר twitter לקבלה של העדכונים על החברים שלך, שליחה של עדכון הסטאטוס שלך ומענה לחברים על ההערות שלהם.

עוד על Web 2.0 תוכלו למצוא ב http://en.wikipedia.org/wiki/Web_2.0 או פשוט על ידי חיפוש בגוגל….

אז מה זה Enterprise 2.0?

כמו שהסברתי קודם, המושג מתייחס לאופן השימוש בכל הטכנולוגיות שנזכרו לעיל בתוך הארגון עצמו כחלק מכלי העבודה הניתנים לעובד. עם התפשטות הטכנולוגיות הנ"ל, העובד הממוצע יגיע עם הכירות טובה באופן השימוש בכלים אלו, ניצול יכולות אלו בתוך הארגון ייעל את תהליך העבודה, יקצר את משך ההכשרה ויאפשר לכולנו להשיג תוצאות טובות יותר.

נתחיל בWiki, אותה טכנולוגיה המאפשרת לכל אחד מאיתנו ליצור תכנים בתוך אתר האינטרנט, הרבה ארגונים עוברים היום לתיעוד ממוחשב, ניקח לדוגמא את דנה, אשת השיווק אשר פיתחה מוצר הלוואה חדש ורוצה לפרסם לכול העובדים את אופן השימוש, תנאים מיוחדים והגבלות במוצר. דנה משתמשת באתר הWiki של המוצרים ומקימה ערך חדש "הלוואה מיוחדת לנוסעים לאולימפיאדה". לאחר השקה של ההלוואה האטרקטיבית הזו, מגלה שרון, ראש צוות שירות כי הרבה לקוחות פונים עם אותה שאלה לגבי ההלוואה. שרון, נכנסת להגדרת ההלוואה בWiki, ומוסיפה הערה המפרטת את השאלה והתשובה לגבי ההלוואה.

הפרנואידים שבינינו בוודאי מיד קופצים ושואלים "אבל איך נוכל לשלוט במידע שמגיע לנציגים?" או בצורה מעודנת יותר "איך נוכל להבטיח כי המידע נכון?" אומנם המטרה הבסיסית של טכנולוגיות אלו ושירותים כמו זה מיועדים לאפשר למשתמשים חופש ליצור תוכן הם גם מאפשרים לנו לנהל תהליכי אישור ובחינה של התכנים. ברמה הראשונית נוכל לחייב משתמשים להרשם לאתר על מנת ליצור תכנים או לעדכן תכנים קיימים, וברמה המתקדמת יותר נוכל להעביר את התכנים האלה לעורך החומר על מנת שיאשרר את הכתוב.

הWiki והבלוג, הם שירותים המאפשרים לנו ליצור תכנים לא סדורים ולשתף אותם עם השותפים שלנו לתחום הרלוונטי. הנה עכשיו אתם קוראים בלוג של מנהל התוכנית האסטרטגית, בלוג זה מהווה עוד ערוץ תקשורת ביני לבין שאר האנשים בארגון. להבדיל מייל תקשורת "סטנדרטי" חיי המדף של רשומה בבלוג ארוכים יותר ומאפשרים לכולם לקרוא את הפוסטים גם הרבה אחרי שנכתבו. כמו במייל אנחנו יכולים להגיב לתכנים ולשתף בתגובות את שאר העובדים אולם כאן הערוץ מתקיים בין כולם לכולם ולא רק בין הכותב לשולח.

כעת בואו נחשוב מה אפשר לעשות עם שירותים כמו http://del.icio.us/ – תיוג ושיתוף סימניות. דני הוא איש מכירות מאגף הסחר שעובד מול חברה א', לצורך כך הוא נכנס לכרטיס הלקוח/חברה במערכת הCRM שלנו. כעת הוא יכול לשמור לעצמו סימניה על חברה זו ואף לתייג סימנייה זו בצורות שונות ('לקוח חשוב', 'תחרות פוטנציאלית') כבר ברגע שסימן איש המכירות את החברה הזו באוסף הסימניות שלו הוא יכול לראות מי שאר האנשים בארגון שמתעניינים בחברה הזו, האם יש עוד אנשים מכירות קשורים? האם נציגי ניהול סיכונים "סימנו" את החברה באיזשהו אופן? האם נציג שירות מטפל בהם כרגע וכו'…

כאיש מכירות נמרץ, דני יוצא לגיוס לקוחות חדשים ונוסע בין מספר בתי עסק פוטנציאלים, דני יוצא מפגישה עם בעל עסק שכרגע סיפר לו כי הוא לא מוכן לעבוד איתנו כי "החברה המתחרה" הציעה לו מבצע מיוחד. דני ממהר לשלוח את המידע בעזרת הטלפון הסלולרי שלו לtwitter הארגוני שלו "כרגע שמעתי כי לאומי קארד מציעים 0% עמלה", כמובן כי כלל אנשי המכירות העובדים עם דני מקבלים עדכון בזמן אמת מדני למחשב או אפילו SMS לטלפון הסלולרי שלהם.

כשדני מגיע בחזרה למשרד, הוא מסתכל בשולחן העבודה שלו וסוקר את כל העדכונים על הלקוחות שלו שמתקבלים בעזרת RSS feed, כך הוא רואה מי פתח קריאות שירות חשובות, עדכון על מוצר או שירות חדש שפורסם בחברה או מידע מעניין מאגף משאבי אנוש. כיוון שRSS מגדיר תאריך תפוגה לידיעות, שולחן העבודה של דני לא מוצף, וידיעות מיום אתמול שאינם מעניינות יותר נעלמות לבד.

עד היום היינו רגילים לחפש בספר הטלפונים הארגוני את המידע על כל אחד מאיתנו, עכשיו תארו לעצמכם כי לכול עובד יש דף דמוי Facebook בספר הכתובות, בדף זה נוכל לראות את התמונה שלו, כן מה לעשות, אין תחליף לקשר אישי ומראה עיניים. אבל נוכל גם ללמוד על תחום העיסוק שלו, האנשים הנוספים שעובדים איתו, הלקוחות בהם הוא מטפל וכל מידע אחר.

רעיונות ואפשרויות נוספות על שימוש בטכנולוגיות אלו בתוך ה

דור ה-Y מגיע לארגון (פוסט אורח)

אנחנו שמחים מאד להביא פוסט אורח של ערן ויתקון, מנהל התכנית האסטרטגית של CAL. הפוסט פורסם במקור תחת הכותרת “שימו לב! דור Y מאחורינו…” בבלוג הפנים-ארגוני שערן מנהל בחברה.image
גלובס – אחד מכל 5 מנהלי משאבי אנוש: פייסבוק ומסנג'ר בזמן העבודה תורמים לארגון

קיבלתי השבוע בלינק מהדוברת שלנו את המאמר הנ"ל ושמחתי לראות כי אני לא לבד. כשדנו ברעיון של להקים בלוג בארגון ולהשתמש בפלטפורמה הזו כדי לחלוק רעיונות מסרים ודיונים עם כולכם עלתה כמובן השאלה מה יקרה אם כל עובדי הארגון "יסיירו" כל היום בבלוגים במקום לעבוד? ובשבילי השאלה הזו היא לא עניינת. זה לא שאני לא מעריך את חשיבות העבודה, ומי שעבד איתי קרוב יעיד כי אני מאד משימתי ומאד מוכוון תוצאות, רק שהשאלה כאן היא מה האחריות של הארגון לייצר סביבת עבודה מושכת עבור צעירים מצטיינים?

במסגרת הרצאה ששמעתי על "10 נושאים שישפיעו על הארגון בשנה הקרובה" אחד הנושאים המרכזיים היה התמודדות עם דור ה Y, ברור היום כי אותם צעירים שיוצאים מהאוניברסיטה ובעצם מהווים דור העתיד של העובדים בארגון באים עם הרגלים, שיטות וציפיות שונות לחלוטין מאלה המוכרות שלנו כיום ואנחנו, המנהלים בארגון, חייבים להכיר ולהתמודד עם צפיות אלו אם ברצוננו למשוך את המצטיינים שבהם לעבודה אצלנו.

clip_image004

אז אומנם אני חובב הי-טק ומשחק עם כל מני גאדג'טים אבל בתור מי שנושק ל40 בקצב מפחיד אני בהחלט לא יכול להיקרא דור ה Y. אני מאמין כי IF you can’t beat them, Join them, כלומר בואו נלמד איך אפשר למשוך את החברה' האלה אלינו ולמנף את האנרגיות שלהם לטובת העסקים שלנו.

בשבילי זה מתחיל מסביבת העבודה, החל מההבנה כי בכדי לשפר את התפוקות של העובד עדיף להציב יעדים אגרסיבים ולמדוד אותם (בדומה מאד לתהליך המדדים שמיושם בהצלחה בחברה) על פני חסימת אתרים כמו פייסבוק או twitter. דרך הטמעה של כלים חדשים בארגון הדומים לכלי העבודה של העובד בבית, דוגמא נפלאה לכלי כזה הוא הפורטל הארגוני. כל חברות הטכנולוגיה (מיקרוסופט עם MOSS אורקל וIBM עם המוצרים המקבילים שלהם) פיתחו במסגרת כלי ניהול הידע שלהם סביבת עבודה המזכירה רשת חברתית. אם יישמתם בארגון שלכם כלי כזה בוודאי גיליתם כי לכל אחד מאיתנו יש "כרטיס אישי" בדומה לכרטיס בפייסבוק המתאר אותי, את תחומי העיניין שלי ועוד פרטים אחרים כפי שאני רוצה לחשוף לשאר העובדים.

ומרכיב אחרון בסביבת העבודה הוא בניית כלי עבודה מבוססי Web 2.0 לשימוש שוטף של העובדים, הרחבה על כך תמצאו בפוסט הבא שלי על Enterprise 2.0.

רומא לא נבנתה ביום אחד, וגם השינוי בתפיסת הניהול וסביבת העבודה לא תיקרה בין לילה אבל רק מתוך המעט דוגמאות שנתתי למעלה אני בהחלט יכול להעיד כי אנחנו בדרך הנכונה…

עוד על דור ה-Y בשוק העבודה.

קצת עלי…

אני בן 40, + 2 בערך… אני בוגר תואר ראשון במדעי המחשב וחקר ביצועים ותואר שני במנהל עסקים. עבדתי כ6 שני במיקרוסופט ישראל בליווי של פרויקטים אסטרטגים בארץ, 3 שנים באלביט חיפה בפיתוח מערכת שליטה ובקרה למטוס ללא טייס ובחברת סטארטאפ כסמנכ"ל מוצרים ופיתוח בתחום מוצרי בדיקה באינטרנט. אני מאמין כי ניהול הוא מקצוע בפני עצמו ומנסה ליישם את זה הלכה למעשה בסביבת העבודה שלי. ומי שרוצה ללמוד עלי קצת יותר מוזמן לפרופיל שלי בפייסבוק ובטוויטר.

"The more connections we make, the more possibilities we have"

מצאתי את הסרטון המבריק הזה במצגת הלא פחות מבריקה הזאת על קהילות וניהול ידע:

על המשבר הכלכלי, ה-IT והמדיה החברתית

ביולי 2003 פורסם ב- Harvard Business Review  המאמר  “Does IT matter”, שנכתב על-ידי עורך המגזין ניק קאר (Nick Carr). במאמר טען קאר שה-IT, תחום מערכות המידע הארגוניות, הגיע לרוויה מבחינת חדירה, הפך לתשתית מובנת מאליה והפסיק להיות בעל ערך אסטרטגי לפעילות העסקית של ארגונים. המאמר וספר שפרסם קאר תחת אותו שם באפריל 2004 הציתו ויכוחים , ודיונים על הרלוונטיות והעתיד של תחום ה-IT. במקביל לדיונים סביב הטענה של קאר, מושג חדש נכנס לדיון בעולם הטכנולוגיה הארגונית – Shadow IT , מושג שמסמן מעבר מפתרונות שמספק ה-IT הארגוני (שנתפשים כ”כבדים”, מיושנים ומסורבלים לשימוש) לפתרונות עדכניים וזריזים שעובדי הידע של הארגון (אנשי שיווק, מכירות, פיננסים, מחקר ופיתוח, אנליסטים וכו’) יכולים לרכוש, להתקין ולהתחיל להשתמש בהם מבלי שמחלקת ה-IT תהיה מעורבת בתהליך. התוצאה:

The technology budget is on the skids. The business types don’t quite get IT (and by the way you don’t get them either).

המשבר הכלכלי טרף את הקלפים, והחזיר את הדיון על חשיבות ה-IT לאופנה. הסיבה לכך היא שארגונים עסקיים יאלצו עכשיו להדק את החגורה, ושטכנולוגיות מידע ארגוניות נועדו מלכתחילה ליעל תהליכים ולחסוך כסף.

הרבה מאד פרסומים של ארגונים, חברות ייעוץ ומחקר, ויצרניות תוכנה עוסקים עכשיו בניסוח תפקידן של טכנולוגיות המידע ומחלקות ה-IT בזמן המשבר. מתוכם אפשר לסמן שלוש משימות IT מרכזיות:

  1. להתחבר לגרעין הפעילות העסקית של הארגון.
  2. להוביל חדשנות.
  3. להגביר את הפרודוקטיביות הארגוניות.

בכל אחת מהמשימות יש תפקיד חשוב לכלים ושיטות מעולם המדיה החברתית. גרטנר, שמובילה עכשיו את הקריאה למנהלי ה-IT בארגונים לשנות גישה, להיות מעורבים יותר בפעילות עסקית ולהוביל שינוי, סימנה את 10 הטכנולוגיות האסטרטגיות לארגונים לשנת 2009 (“טכנולוגיות שמשפיעות, מובילות ומעצבות יוזמות עסקיות בארגונים”) בין הטכנולוגיות היא ציינה גם כלי מדיה חברתית ורשתות חברתיות (“אותם יש לאמץ מהר ככל האפשר”). כמו-כן ממליצים האנליסטים של גרטנר לסמנכ”לי IT לנצל את המשבר ולערוך עכשיו תוכניות לטווח ארוך כדי להתכונן לקראת המציאות הארגונית של העתיד. גם כאן מוזכרת המדיה החברתית (או ה-social enterprise) כטכנולוגיה אסטרטגית.
ג’ונתן שוורץ, מנכ”ל סאן, קורא לעובדיו במכתב פומבי לגייס חדשנות כדי להגיע לשווקים חדשים  ולהביא פתרונות יצירתיים ללקוחות קיימים. כדי לגייס חדשנות כזו ולהביא ללקוחות קיימים וללקוחות פוטנציאלים את הפתרונות שנחוצים להם ביותר צריך להקשיב להם היום יותר מתמיד.
ג’ון צ’יימברס, מנכ”ל סיסקו, סימן את שיתוף הידע והמידע באמצעות כלי Web2.0 כמנוע העיקרי לצמיחה בזמן משבר. על-פי צ’יימברס, שימת דגש של ה-IT על שיתוף ידע בארגון יהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית של החברה. צ’יימברס מציין ששימוש בכלי שיתוף חדשים חסך לסיסקו 150 מליון דולר על הוצאות נסיעה. זו הסיבה שצ’יימברס הצהיר שתקציב ה-IT של סיסקו יעלה ב-10% בשנה הבאה ושבמרכז ההשקעה יעמדו כלי Web2.0.

צ’יימברס מאמין שהמשבר הנוכחי יוביל שינויים מרחיקי לכת בכל מה שקשור לטכנולוגיות הארגוניות ולתפקיד של חטיבות ה-IT בתוך הארגון. אני נוטה להסכים איתו ומאד מאמין בכוח של כלי Web2.0 ומדיה חברתית להוביל את השינויים הללו.

אנשי ומנהלי IT שמעוניינים לשמוע עוד על האופן בו מדיה חברתית יכולה להשתלב בפעילות שלהם, מוזמנים לפנות אלינו.

פרויקט בזק מגיע לעיתונות

ימים עמוסים במטה החברה שלנו ברמת גן שעל גדות האילון. (שזה בהשוואה לימים הרגועים  שעוברים על המטה בסיליקון ואלי) עובדת חדשה נקלטה אצלנו אתי סורוז'ון וזה הזמן לברך אותה לשלום (באופן מקדמי ולא רשמי) וכתבו עלינו בעיתונות הכלכלית. כן כן ממש שם בלב ליבו של השיח הכלכלי בישראל לפחות זה שמחזיק את השיחה של הבוקר:)

כתבה של טלי חרותי ססובר במדור ניהול ואסטרטגיה ב TheMarker סוקרת את פרויקט הבלוגים הפנים ארגוני בבזק בו ליווינו את גיא הדס הדובר ואת צוות ניהול הידע של החברה. הכתבה כאן לעיונכם.

נשמח מאוד לשמוע את דעתכם על הכתבה ועל תחום הרשתות החברתיות בארגונים ולשמוע יותר אם יש ניצנים או ממש פעילות כזו או אחרת של מדיה חברתית אצלכם בארגון.

איך להתמודד עם עומס מיילים

הפלא הטכנולוגי, ערוץ התקשורת הדיגיטלי ששינה את פני התקשורת הבין-אישית מקצה לקצה, שתרם ליעילות הארגונית והיווה ציר חשוב בהפיכת ארגונים לגלובליים יותר, המייל@ נהפך בשנים האחרונטת למפלצת זוללת משאבים, זמן וכסף.

מחקר שהתפרסם באחרונה בארה"ב מצא שבשוק העבודה האמריקאי הולכים לאיבוד 650 מיליארד דולר בשנה על הפרעות לא נחוצות, יותר ממחצית ההפרעות מגיעות דרך המייל. מחקר נוסף של חברת RescueTime שהתפרסם באחרונה, שעסק בנושא הפרעות דיגיטליות (נושא שהופך כעת מרכזי בדיון סביב אפקטיוויות בארגונים), מצא שעובד ממוצא בארגוני ידע (למשל חברות שירותים והיי-טק) מבקר בתיבת המייל שלו 50 פעמים ביום. אם הוא מצויד במסנג'ר, מצטרפים עוד 77 ביקורים לספירה.

המספרים הגדולים והעובדה שעובדים רבים מוצפים במידע ואינם מצליחים לסנן או לעכל אותו במהלך יום עבודה סביר, לא נעלמה מעיניהם של חברות ההיי-טק הגדולות, שהיו הראשונות לפתח ולאמץ את מערכות המייל. ארבע מהחברות האלה – מיקרוסופט, יבמ, אינטל וגוגל – הקימו באחרונה ארגון שמטרתו לחקור ולהגביר את המודעות לנושא הצפת המידע.

בינתיים, כל אחת מהם מנסה להשתלט על קדחת המייל בדרך אחרת. גוגל, כמו גוגל, המציאה כפתור שצורף למייל שבו כתוב "מכור למייל". לחיצה עליו מנתקת את המשתמש לרבע שעה ומציגה את המסר "קח הפסקה". באינטל הגדירו את הzero e-mail Fridays.

מעבר לניסויים אלה, שוודאי עוד יניעו שינויים כאלה ואחרים בטכנולוגיה ובתרבות הארגונית, ניתן להתמודד עם ההתמכרות למייל ברמה האישית באמצעות כמה טיפים קטנים. כמה מהם קיבלתי באחרונה ממלי אלקובי, יועצת בתחום האיזון בין בית לעבודה (WLB). למשל, בטלו את ההתראה האוטומטית על מייל נכנס באאוטלוק, צמצמו ככל האפשר מענה בתשובה לכל המכותבים וכתבו רק את הרלוונטיים והמנעו משימוש במייל לצורך ויכוחים.

עצות אלה עשויות להשפיע ההתנהלות היומיומית, אך הם רק תחילתו של השינוי – ההמשך הוא בשינוי תפישת הדרך שבה אנחנו משתפים מידע בארגון. תרבות הבלוגים והרשתות החברתיות בארגונים ומחוץ להם יוצרת לאט לאט שינוי בגישה לתקשורת דיגיטלית. במקום לדון על גבי מסמך עם אינסוף תיקונים, במייל שעבר מאיש צוות אחד לשני, אפשר להשתמש בכלים כמו ויקיפדיה או קבוצות דיון כדי לנהל פרויקט כך שהמידע נערך בזמן שנוח לכל אחד מהמשתמשים, ואינו משוגר במייל מצד לצד.

אתר הסי אן אן דיווח על כמה ארגונים, בהם דיסני, דרזדנר בנק ויאהו, שהחלו להטמיע באופן מאסיווי בקרב אנשי הפיתוח והמחקר שלהם טכנולוגיות כמו בלוגים, רשתות חברתיות וויקיפדיות מתוך מטרה אחת – לגרום לאנשים לשתף בידע ולא לשטוף אתו את כולם.